ופרינאץ' היא אחת מאותן עיירות קטנות באיסטריה שמצליחות לשמר את הקסם של ימי הביניים, כאילו הזמן עצר מלכת. ההיסטוריה שלה נפרשת על פני כמעט אלף שנה, והיא מספרת סיפור מרתק על חיי קהילה קטנה שהתקיימה בין ההרים לים.

האזכור הראשון של ופרינאץ' מתוארך למאה ה־11, אז היא שימשה כנקודת יישוב חשובה על מורדות רכס אוצ'קה. מיקומה האסטרטגי מעל מפרץ קוורנר הפך אותה לעיירה שבה התקבלו החלטות משפטיות וכלכליות עבור תושביה. עדות לכך ניתן למצוא במסמך ייחודי ונדיר – "סטטוט ופרינאץ'", שנכתב בשנת 1507 בכתב גלגוליטית, הכתב הסלאבי העתיק. מדובר באחד המסמכים המשפטיים העתיקים ביותר באזור, והוא משמש עד היום כהוכחה לחשיבותה של העיירה בתקופות הקדומות.

עם השנים הפכה ופרינאץ' למרכז קהילתי קטן אך משמעותי. במאה ה־15 נבנתה כנסיית סן מרקו, שהייתה לא רק מקום תפילה אלא גם מוקד חברתי ותרבותי עבור אנשי המקום. ציורי הקיר שנותרו על קירות הכנסייה עד היום חושפים את עולם האמונה והאמנות של תושבי העיירה מאות שנים אחורה. לצידה ניצב מגדל הפעמונים המרשים, שהפך לסמל המזוהה ביותר עם ופרינאץ' והיה במשך דורות מקור לקריאה לתפילה, אזהרה מפני סכנות וגם ציון של רגעי שמחה וחג.

במהלך התקופות השונות חוותה ופרינאץ' שליטים שונים – הרפובליקה של ונציה, האימפריה האוסטרו־הונגרית ותקופות שלטון אחרות – וכל אחד מהם הותיר בה חותם. הסמטאות הצרות המרוצפות באבן מספרות על מסחר זעיר וחיי קהילה מלוכדים, הבתים הפשוטים בנויים אבן מקומית מעידים על אורח חיים צנוע אך יציב, והנוף שנשקף מכל פינה מזכיר מדוע נשארו כאן הדורות למרות התנאים הלא תמיד קלים.

עם ירידת חשיבותן של עיירות הרריות קטנות באירופה המודרנית, ופרינאץ' לא הפכה לעיר גדולה ולא שינתה את אופייה. להפך – היא שמרה על ממדיה הצנועים ועל קסמה הייחודי. כיום, היא מושכת מבקרים מכל רחבי איסטריה וקרואטיה בזכות העובדה שניתן עדיין לחוות בה אווירה ימי־ביניימית אמיתית, כאילו מטיילים במוזיאון חי.

ההיסטוריה של ופרינאץ' היא סיפור של עקשנות ושמירה על זהות מקומית. היא מספרת על קהילה קטנה שלא נבלעה ברקע של ערים גדולות כמו רייקה או אופאטיה, אלא הצליחה לשמור על קול ייחודי ועל מקום שמהווה גשר חי בין העבר להווה.