הייחוד ההיסטורי של טרייסטה נעוץ בעובדה שהעיר מעולם לא הייתה "סתם" עיר איטלקית טיפוסית. למעשה, מרבית ההיסטוריה שלה התקיימה תחת שלטון זר – ולעיתים אף כעיר אוטונומית למחצה. בעיני רבים, תקופת השיא שלה הייתה דווקא בזמן האימפריה האוסטרו-הונגרית, אז הייתה המקום שבו נפגשו תרבויות, שפות, סגנונות בנייה ומסחר.

העיר ידעה גם מהומות לאומניות, ניסיונות פאשיסטיים לטשטוש הזהות הסלובנית והגרמנית, וגם גלי הגירה אינטלקטואלים, יהודים, יוונים וסוחרים מן הבלקן. כל אלו השאירו בה חותם עמוק: באוכל, במבנה האוכלוסייה, באדריכלות ובתודעה המקומית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית הגדולה שהייתה בעיר נפגעה אנושות. בעיר הוקם מחנה הריכוז האיטלקי היחיד – ריזיירה די סן סבא (Risiera di San Sabba) – ששימש כמרכז מעצר, עינויים והשמדה. היום המבנה הפך לאתר זיכרון.

עם תום המלחמה נוצרו מחלוקות רבות על זהות העיר – האם תעבור ליוגוסלביה, תישאר עם איטליה, או תיהפך למדינה עצמאית. למשך כמעט עשור היא נוהלה כשטח בין-לאומי תחת שליטת האו"ם. רק ב-1954 התקבלה ההחלטה שהעיר תסופח לאיטליה – אך עד היום שוררים מתחים שקטים סביב הזהות התרבותית של המקום.

כיום, טרייסטה גאה במורשת ההיברידית שלה – בין אוסטריה לאיטליה, בין הים להר, בין קתולים, יהודים, מוסלמים ואורתודוקסים. היא העיר האיטלקית עם הכי הרבה קהילות דתיות רשומות – נתון שמעיד על הפתיחות והעושר התרבותי ששרדו בה לאורך השנים.