רייקה היא לא סתם עיר עם עבר – היא עיר שההיסטוריה לא נתנה לה רגע לנשום. כל תקופה שעברה על אירופה – עברה גם עליה. וכל פעם מחדש, היא נולדה מחדש.

כבר במאה השלישית לפני הספירה, קבעו היוונים יישוב בשם Tarsatica על גדות נהר רייצ’ינה (Rječina), שהפך במהרה לנקודת מסחר נוחה בין פנים היבשת לים. אחריהם הגיעו הרומאים, בנו ביצורים, מחנות, מערכת דרכים – והשאירו את חותמם עד היום.

במהלך ימי הביניים, שלטו באזור משפחות אצולה מקומיות, כולל דוכסים וכמרים רבי עוצמה. במאה ה-15, עברה רייקה לשליטת בית הבסבורג, מה שהפך אותה לחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית – ושם התחיל הפרק הארוך והמרתק של התעצמות העיר כנמל מרכזי.

בתקופה האוסטרו-הונגרית, רייקה הייתה הנמל הראשי של ממלכת הונגריה. בנו בה פסי רכבת, בתי מלאכה, מספנות – והיא הפכה לאחת הערים המתועשות ביותר בקרואטיה.

רחובותיה נבנו בסגנון אוסטרי, תיאטראות ומוזיאונים צצו כמו פטריות אחרי הגשם – וזה גם הזמן שבו התחילה להתעצב הזהות העירונית הייחודית של רייקה: לא אוסטרית, לא הונגרית – פשוט "רייקאית".

🏴 הרפובליקה הקצרצרה של רייקה – תקדים עולמי

בשנת 1919, אחרי מלחמת העולם הראשונה, נכנס לעיר גבריאלה ד'אנונציו – משורר איטלקי עם שאיפות גדולות מדי. הוא פלש לעיר עם גדוד מתנדבים, הכריז על עצמאות, תלה דגלים שחורים עם גולגולות, וניהל רפובליקה צבאית ויצירתית לגמרי, בשם "רפובליקת רייקה".
מה הוא עשה שם? כתב חוקה שבה כל האזרחים מחויבים לפעול "למען היופי", פתח בתי קזינו, והעביר נאומים סוערים מהמרפסת. הרפובליקה שרדה שנה וחצי עד שקרסה – אבל היא הפכה לאגדה עירונית ולפרק בלתי נשכח בתולדות אירופה.

שלטון איטלקי – והצל של מלחמת העולם השנייה

לאחר התפרקות הרפובליקה, רייקה סופחה רשמית לאיטליה הפשיסטית של מוסוליני. השלטון היה קשה, והעיר הפכה שוב לנמל חשוב – הפעם בידי המשטר האיטלקי. במהלך מלחמת העולם השנייה העיר הופצצה, נהרסה, וחוותה גירושים של מיעוטים, יהודים, סלאבים ומתנגדים פוליטיים.

יוגוסלביה – בין סוציאליזם לתעשייה

עם תום המלחמה, רייקה הועברה לידי יוגוסלביה של טיטו. זה היה שינוי דרמטי – מעיר עם זהות איטלקית לעיר יוגוסלבית. מאות תושבים עזבו, אך אחרים הגיעו, והתעשייה התפתחה מחדש. העיר הפכה למרכז מספנות וסחר ימי, אך גם למוקד תרבות, חינוך ואומנות.

עצמאות קרואטיה – ולידה מחודשת

בשנות ה-90, עם פירוק יוגוסלביה, רייקה הפכה לחלק מקרואטיה העצמאית. העידן החדש הביא איתו אתגרי מעבר: ירידת קרנה הכלכלית – לצד התפתחות תרבותית מפתיעה.

בשנים האחרונות, העיר נולדה מחדש כיעד שקט ומעודן של יצירה, סצנת אמנות אלטרנטיבית, פסטיבלים ויוזמות מקומיות. כשנבחרה לבירת התרבות של אירופה בשנת 2020 – העולם סוף סוף שם אליה לב.

רייקה היא כמו שכבת קרקע גיאולוגית – כל תקופה הוסיפה לה שכבה. כשאתם מטיילים בה היום, אתם לא רק רואים עיר יפה – אתם פוסעים בתוך ההיסטוריה של אירופה כולה.