דמיינו את רייקה של המאה ה־17 – עיר נמל קטנה אך תוססת, שמסביבה מתרוצצות שמועות על מסחר משגשג, שודדי ים אמיצים, וספינות ענק המפליגות אל מחוזות רחוקים. בין הסמטאות הצרות והבתים הציוריים, חיפשו תושבי העיר מקום של שקט, אמונה והשראה. כאן נכנס לתמונה מסדר הישועים – קבוצת אנשי דת בעלי חזון, שראו בעיני רוחם כנסייה ייחודית שתהפוך לליבה הרוחני של רייקה.

הם לא הסתפקו בכנסייה רגילה – הם חלמו על מבנה שיבלוט מעל כל השאר, כזה שיגרום לכל מי שיגיע לעיר לעצור, להרים את המבט, ולהתפעל. כך, בשנת 1638, הונחה אבן הפינה לכנסייה שתיבנה בצורה עגולה – עיצוב נדיר ויוצא דופן עבור קרואטיה. רבים תהו אז: "מדוע עגולה?" – אך הישועים הסבירו שהצורה הסימטרית הזו מסמלת שלמות אלוהית ואחדות בין בני האדם לאמונה.

הבנייה ארכה עשרות שנים, ובמהלכה נוספו למבנה אלמנטים בארוקיים מפוארים – עמודים מגולפים, תקרות מקושטות בציורים, ומזבח ראשי מרשים מזהב. כל אבן, כל פסל וכל חלון ויטראז' הוכנו בקפידה, כאילו היו חלק מתפילה מתמשכת. האומנים והבנאים המקומיים עבדו כתף אל כתף עם מומחים שהגיעו ממדינות אירופה, וכך נשזרו כאן השפעות אמנותיות מכל רחבי היבשת.

לפי האגדה, בעת בניית הקתדרלה התרחש נס: אחד הפועלים, שנפל מפיגום גבוה, ניצל בלא פגע לאחר שנשבע בליבו כי יתרום את כל חסכונותיו להשלמת המזבח. הסיפור התפשט במהירות, והקתדרלה הפכה לסמל של הגנה אלוהית עבור אנשי העיר.

בשנת 1925, הכנסייה קיבלה מעמד רשמי של קתדרלה – המרכז הדתי של רייקה – ומאז היא ממשיכה להיות מקום עלייה לרגל, לא רק למאמינים אלא גם למבקרים מכל העולם. בתוך קירות האבן העבים שלה נשמרים סיפורים של מאות שנים – תפילות שנאמרו, נרות שהודלקו, ומוזיקה מקהלתית שהדהדה בחלל העגול והעוצמתי.

היום, כשאתם נכנסים אליה, קשה שלא להרגיש את ההיסטוריה הפועמת – את אותם צעדיהם של אנשי המאה ה־17 שחלמו, בנו, והתפללו במקום הזה, ואת תחושת הנצח שעטפה את רייקה מאז ועד היום.