בניין מודלו (Palace Modello) הוא ארמון היסטורי מרשים בלב שדרת הקורסו במרכז רייקה שבקרואטיה, שנבנה בין 1883 ל-1885 לפי תכנון משרד האדריכלים הווינאי פלנר והלמר על המגרש שבו עמד קודם תיאטרון אדמיץ' שנהרס. הכניסה לצפייה בחזית חופשית לחלוטין, מדובר בבניין פעיל ולא במוזיאון בתשלום, וכיום שוכנים בו הנהלת תיאטרון איוון זאייץ' והקהילה האיטלקית של רייקה.

מיקומו על שדרת הקורסו ההיסטורית, בלב מרכז רייקה, הופך את מודלו לאחד מציוני הדרך המזוהים ביותר של העיר העתיקה. מה שהופך ביקור בו למעניין הוא בדיוק זה שהוא ממשיך לשמש מבנה חי ופעיל ולא שריד תיירותי סגור: קומותיו מארחות היום גם את הנהלת התיאטרון הסמוך וגם קהילה שלמה שממשיכה לדבר, לקרוא ולחגוג בשפה האיטלקית כבר יותר משבעים שנה.

מי שמתכנן סיבוב רגלי במרכז רייקה יכול לשלב את הצפייה בחזית המפוארת עם עצירה בתיאטרון הסמוך, הליכה קצרה לטיילת הימית ולנמל, ואפילו כמה דקות נוספות בעיר העתיקה - הכל במרחק הליכה שלא עולה על עשרים דקות.

מתיאטרון אדמיץ' לארמון מודלו: איך נולד הבניין

שמונים שנה של תרבות בתיאטרון אדמיץ'

לפני שהתנוסס כאן ארמון מפואר, עמד במקום תיאטרון אדמיץ' - הבית הראשון של תרבות הבמה ברייקה, שנפתח ב-1805 ביוזמת הסוחר והפטרון המקומי אנדראה לודוביקו אדמיץ'. במשך כשמונים שנה שימש התיאטרון מוקד לחיי החברה והתרבות של העיר, עד שנהרס בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 כדי לפנות מקום למבנה חדש ומודרני יותר. שרידי הזיכרון לתיאטרון ההוא לא נעלמו לגמרי: לוח אבן שהוצב על חזית הבניין החדש ב-1897, ביוזמת נכדו של אדמיץ' - ג'ובאני צ'יוטה, שכיהן כראש עיריית רייקה - מנציח עד היום את הקשר בין שני המקומות.

1883-1885: משרד פלנר והלמר בונה את הארמון

על אותו מגרש בדיוק החל ב-1883 תהליך בנייה שנמשך כשנתיים ותוכנן על ידי משרד האדריכלים הווינאי היוקרתי פלנר והלמר (Fellner & Helmer) - אותו משרד שאחראי במקביל לתיאטרון איוון זאייץ' הסמוך. הבניין הושלם ב-1885 והוקם במקור עבור בנק החיסכון של רייקה, יחד עם מועדון בשם קסינו פטריוטיקו - אגודת ידידות הונגרית-רייקאית שהייתה טיפוסית למוסדות התרבות הבורגניים של המאה ה-19. הבחירה במיקום הזה לא הייתה מקרית: זהו אחד הצמתים המרכזיים ביותר של העיר העתיקה, במרחק הליכה קצר מהנמל ומהטיילת.

סגנון אדריכלי: מפגש בין רנסנס מאוחר לבארוק

חזית מפוארת בהשראת הלובר הפריזאי

הפרויקט של פלנר והלמר משלב מוטיבים של רנסנס מאוחר עם קישוטי בארוק עשירים, ומאמץ גם דגם של גג מנסארד צרפתי בהשראת ארמון הלובר בפריז. עמודים קורינתיים ופילסטרים דו-קומתיים מחלקים את החזית לקצב סדיר, וביניהם משובצים חלונות עגולים בסגנון עין-שור עם דיוקנאות פיסוליים - עבודתו של הפסל המקומי איניציו דונגני, שיצר את מרבית התבליטים והפרטים הפיסוליים על החזית.

עבודות הברזל המעוטרות של דומיצ'יץ'

לצד האבן והטיח, מה שמעניק לבניין את התחושה המהודרת האופיינית לסוף המאה ה-19 הוא הברזל המעוטר: מעקות המרפסות, שערי הכניסה והאלמנטים סביב החלונות והמדרגות הפנימיות יצאו מסדנתו של מטיה דומיצ'יץ', שהתמחה בעיטורי ברזל מפורגים בעבודת יד. שילוב כזה של פיסול אבן ועבודת מתכת מעוטרת היה נפוץ במרכזי ערים אוסטרו-הונגריות באותה תקופה, אבל ברייקה הוא נשמר במצב טוב יחסית עד היום - גם בזכות כך שהבניין נותר בשימוש רציף ולא ננטש מעולם.

מבנק לספרייה: מסע השימושים של בניין מודלו

בנק החיסכון וה'קסינו פטריוטיקו'

בעשורים הראשונים לקיומו שימש מודלו בעיקר כמשכן פיננסי ומנהלי: סניף בנק החיסכון של רייקה בקומות התחתונות, לצד מועדון החברה ההונגרי-רייקאי שהתכנס בקומות העליונות. מבנים מהסוג הזה - חזית מפוארת שמאחוריה פעילות בורגנית שקטה של פקידים ובעלי הון - היו טיפוסיים לערי הנמל המתפתחות של האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף המאה ה-19, ורייקה, כעיר נמל ומסחר מרכזית, זכתה למספר לא מבוטל מהם לאורך הקורסו.

עידן הספרייה העירונית - ועד המעבר לבנצ'יץ'

ב-1966 עברה מחלקת הספרים המרכזית של ספריית רייקה העירונית לקומת הקרקע של בניין מודלו, ולאורך כמעט שישים שנה שימש המרחב - כ-460 מ״ר בשיאו - כבית לעשרות אלפי כותרים בתחומי עיון, עיתונות וספרות מקצועית. מי שמכיר את רייקה מביקורים קודמים ומחפש היום את הספרייה באותו מקום עלול להתאכזב: המחלקה עברה למתחם החדש והמרשים שהוקם בתוך מפעל הטבק לשעבר ריקרד בנצ'יץ' (Rikard Benčić), במסגרת שיפוץ הרובע היצירתי בנצ'יץ' - מבנה על פני כארבעה קומות וכ-4,500 מ״ר. עתידו של קומת הקרקע שהתפנתה בארמון מודלו עדיין נדון בעירייה, עם הצעות שנעות בין מוזיאון עירוני לבין מרכז אמנות רב-תכליתי.

הקהילה האיטלקית של רייקה ומועדון הקירקולו

Circolo italiano di cultura - מרכז תרבותי חי

מאז 1946 שוכרת הקהילה האיטלקית של רייקה קומות בבניין מודלו, ובהן פועל ה-Circolo italiano di cultura - המועדון התרבותי המרכזי של הקהילה. דרך הקירקולו עוברות מדי שנה קבוצות רבות של תושבים ואורחים המשתתפים בפעילויות תרבות, שפה וקהילה, כולל אירועים כמו ימי התרבות והשפה האיטלקית שמתקיימים מדי שנה בעיר. מדובר בקהילה שמונה כיום כמה אלפי בני אדם המזהים עצמם כאיטלקים או כצאצאי איטלקים, שורש הנמשך ברציפות מאז שהעיר נודעה בשמה האיטלקי פיומה (Fiume).

עדות להיסטוריה הרב-תרבותית של פיומה-רייקה

הנוכחות האיטלקית ברייקה היא חלק בלתי נפרד מהזהות רבת-השכבות של העיר, שעברה במאה ה-20 בין ריבונויות שונות ושמרה בכל זאת על אוכלוסייה מעורבת של קרואטים, איטלקים, הונגרים ולאומים נוספים. אין צורך להיכנס לפוליטיקה של אז כדי להעריך את התוצאה: שלטים דו-לשוניים, מסעדות עם שמות איטלקיים, ומועדון פעיל בלב העיר שממשיך למלא תפקיד אמיתי בחיי התרבות המקומיים - לא רק תיוג היסטורי על גבי שלט הסבר.

השכן האדריכלי: תיאטרון איוון זאייץ'

אותו משרד אדריכלים, שני מבנים תאומים ברוחם

בניין מודלו ותיאטרון איוון זאייץ' הסמוך הוקמו כמעט במקביל, שניהם על ידי משרד פלנר והלמר, ושניהם נחנכו במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19 כחלק מגל בנייה עירוני רחב שביקש להעניק לרייקה חזות אירופית מודרנית. קל להבחין בקרבה הסגנונית בין שני המבנים: קווי חזית דומים, שימוש דומה בפסלים ובעיטורים, וגובה דומה שיוצר רצף חזותי לאורך הרחוב. ההבדל המרכזי הוא בייעוד: התיאטרון תוכנן מלכתחילה כבמה לאופרה ולדרמה, בעוד שמודלו שימש למטרות פיננסיות ומנהליות מהיום הראשון.

איך לא להתבלבל בין שני הבניינים

הטעות הנפוצה ביותר בקרב מבקרים חדשים היא לזהות את שני המבנים כאחד. הדרך הפשוטה להבדיל: לתיאטרון יש פורטיקו כניסה בולט עם עמודים גדולים ושילוט שם התיאטרון בחזית, בעוד שמודלו נמוך יותר בקומת הכניסה, ללא פורטיקו דומיננטי, וזוהה בעיקר על ידי הגג המשופע (מנסארד) והתבליטים הפיסוליים סביב החלונות בקומה השנייה.

איך מגיעים ומתי לבקר - הטיפים שלא כתובים בשלטי ההסבר

מהתחנה המרכזית ומנמל האוטובוסים

תחנת הרכבת המרכזית של רייקה נמצאת כקילומטר אחד ממרכז העיר וממודלו, הליכה של כרבע שעה בקצב נינוח, ומי שמעדיף תחבורה ציבורית ימצא קווי אוטובוס עירוניים תכופים לאורך הדרך. תחנת האוטובוסים הבין-עירונית קרובה עוד יותר - כ-1.3 ק״מ, כעשר דקות הליכה ישר לכיוון הקורסו. מרכז רייקה עצמו קומפקטי מאוד: מהעיר העתיקה ועד הטיילת הימית (ריווה) מדובר בפחות מעשר דקות הליכה, כך שקל לשלב את בניין מודלו בסיבוב רגלי אחד עם הנמל, הקתדרלה והשוק המרכזי.

מה מספרים המטיילים שכבר היו שם

פורומים ודיווחי מטיילים על רייקה חוזרים על כמה תובנות שלא תמיד מופיעות באתרים הרשמיים: בשעות הבוקר המוקדמות של ימות חול הקורסו כמעט ריק, וזה הזמן הכי טוב לצלם את חזית הארמון בלי קהל ברקע ובלי הצללים החדים של הצהריים. לעומת זאת, בין השעה 11 ל-14 מגיע לרוב גל התיירים מהסיפונים - בימי עגינת אוניות שיט - והקורסו מתמלא במהירות; אחר הצהריים המאוחר שקט יותר ומתאים גם לשילוב עם קפה באחד מבתי הקפה הוותיקים לאורך הרחוב. טיפ נוסף שחוזר בקבוצות טיולים עצמאיים: רוב המבקרים מזהים מיד את תיאטרון איוון זאייץ' הסמוך אבל פשוט חולפים על פני מודלו בלי לשים לב, כי אין עליו שילוט תיירותי בולט - כדאי במפורש לחפש את הבניין עם הגג המנסארד והפסלים בחזית, לא רק את זה עם הפורטיקו הגדול.

קרואטיה עם ישראלים: איך רייקה משתלבת בטיול

טיסות והגעה מזאגרב, פולה או טריאסטה

אין כיום טיסות ישירות מישראל לרייקה עצמה, ורוב המטיילים הישראלים מגיעים דרך זאגרב (טיסות עונתיות מתל אביב, בעיקר בעונת הקיץ) ומשם נוסעים כשעה וחצי עד שעתיים נסיעה מערבה לכיוון מפרץ קווארנר. אפשרות נוספת היא כניסה דרך שדה התעופה של פולה או דרך טריאסטה האיטלקית הסמוכה לגבול, ומשם המשך בכביש חוף נופי לרייקה. מי שבודק אפשרויות טיסה כדאי שיעשה זאת מול כמה ספקים במקביל, כולל Skyscanner להשוואת מחירים בין המסלולים השונים.

נהיגה עצמאית ולוגיסטיקה משפחתית

קרואטיה ידידותית מאוד לנהיגה עצמאית עם רישיון ישראלי, וקווארנר - האזור שבו נמצאת רייקה - נחשב לאחד המקומות הנוחים להתחיל בהם טיול רכב ראשון באירופה, כולל עם ילדים: מרחקים קצרים יחסית, כבישים איכותיים והרבה גיוון בין הרים לחוף באותו יום נסיעה. מי שמתכנן את הפרטים הטכניים של השכרת הרכב, הביטוח והכללים המקומיים ימצא הרחבה מסודרת בהשכרת רכב ונהיגה עצמאית בקרואטיה, ומי שנוסע עם ילדים ירוויח מהטיפים המרוכזים בקרואטיה עם ילדים. שבת בקווארנר דורשת תכנון עצמאי - אין קהילה יהודית מאורגנת באזור כמו בזאגרב או בחוף הדלמטי, כך שכדאי להיערך מראש עם אוכל ומוצרים מהבית.

מה עוד לשלב בסיבוב באזור רייקה

קפיצה לאי קרק ומערת ביסרויקה

מרייקה אפשר לקפוץ בקלות דרך הגשר לאי קרק (Krk) הסמוך, אחד האיים הנגישים ביותר בקרואטיה בזכות חיבור כבישים ישיר ליבשה. אחד מיעדי היום-טיול הפחות ידועים באי הוא מערת הנטיפים ביסרויקה, אופציה נעימה למי שמחפש גיוון בין ההיסטוריה האורבנית של רייקה לבין הטבע של קווארנר, ומתאימה גם למשפחות עם ילדים גדולים יותר.

שפה ותקשורת יומיומית

קרואטית היא כמובן השפה הרשמית, אבל במרכז רייקה ובאזור התיירותי רוב אנשי השירות דוברים אנגלית ברמה סבירה, ורבים מהמבוגרים יותר עדיין זוכרים גם איטלקית בזכות ההיסטוריה של העיר. מי שרוצה כמה ביטויים בסיסיים כדי לשבור את הקרח ימצא אותם בהשפה המקומית בקרואטיה. שילוב קצר של כמה מילים מקומיות, גם אם לא מדויק, בדרך כלל מתקבל בחיוך ומשפר את חוויית השירות בבתי קפה ובחנויות קטנות לאורך הקורסו.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה לצפייה בבניין מבחוץ חופשית לגמרי, אין כרטיס וללא שעות פתיחה קבועות - זהו מבנה מנהלי ותרבותי פעיל, לא מוזיאון.
• הפנים נגיש בעיקר במסגרת אירועי הקירקולו האיטלקי או פעילויות תיאטרון איוון זאייץ' - שווה לבדוק מראש לוח אירועים מקומי אם מעניין להיכנס.
• ספריית רייקה העירונית עברה למתחם בנצ'יץ' החדש - מי שמחפש אותה צריך ללכת לשם, לא למודלו.
• הבניין ותיאטרון איוון זאייץ' הסמוך תוכננו על ידי אותו משרד אדריכלים ולעיתים מתבלבלים ביניהם.
• תאורת הבוקר המוקדמת על שדרת הקורסו נחשבת לטובה ביותר לצילום החזית, לפני שהרחוב מתמלא.
• עתיד קומת הקרקע שהתפנתה מהספרייה עדיין לא סוכם - כדאי לבדוק עדכונים מקומיים לפני שמצפים למשהו ספציפי שם.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע במיוחד כדי לחפש שם ספרים - הספרייה כבר לא שם, המחלקה המרכזית עברה לבנצ'יץ'.
• לבלבל בין מודלו לתיאטרון איוון זאייץ' הסמוך - שני מבנים שונים בסגנון דומה.
• לצפות לחוויית מוזיאון עם כרטיסים והדרכה - זהו מבנה מנהלי-תרבותי פעיל בלבד.
• להגיע בשיא שעות הצהריים בימי עגינת אוניות שיט ולהתאכזב מהצפיפות בקורסו - עדיף בוקר מוקדם או אחר צהריים מאוחר.
• לדלג על ההליכה הרגלית סביב הבניין - חלק גדול מהערך בהקשר: תיאטרון, טיילת ועיר עתיקה, הכל במרחק כמה דקות הליכה.
• להניח שכל המידע ההיסטורי מוסבר בשילוט אנגלי - חלק ניכר מהמידע המעניין נמצא רק בהסברים מקומיים בקרואטית או באיטלקית.

שאלות נפוצות

מה זה בניין מודלו ברייקה?

ארמון היסטורי שנבנה ב-1883-1885 בסגנון המשלב רנסנס מאוחר ובארוק, במקום שבו עמד קודם תיאטרון אדמיץ' ההרוס. כיום שוכנים בו הנהלת תיאטרון איוון זאייץ' והקהילה האיטלקית של רייקה.

מי תכנן את בניין מודלו?

משרד האדריכלים הווינאי פלנר והלמר (Fellner & Helmer), שתכנן במקביל גם את תיאטרון איוון זאייץ' הסמוך ברייקה ועשרות תיאטראות ובנייני תרבות נוספים ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

האם אפשר להיכנס לבניין מודלו?

הכניסה מבחוץ חופשית וללא הגבלה, אבל הפנים משמש בעיקר את מועדון הקירקולו האיטלקי ואת הנהלת התיאטרון - כניסה לפנים תלויה באירועים ספציפיים, לא בכניסה תיירותית קבועה.

האם ספריית רייקה העירונית עדיין נמצאת בבניין מודלו?

לא. המחלקה המרכזית של הספרייה שכנה בבניין מודלו כשישים שנה ועברה למתחם המחודש בנצ'יץ' (Rikard Benčić), מבנה גדול הרבה יותר בסגנון תעשייתי משופץ.

איך מגיעים לבניין מודלו מהתחנה המרכזית של רייקה?

מדובר בהליכה נעימה של כרבע שעה מתחנת הרכבת, וקצת פחות מתחנת האוטובוסים הבין-עירונית - שתיהן ממוקמות במרחק פחות מקילומטר וחצי ממרכז העיר.

האם יש עלות כניסה לבניין מודלו?

לא, צפייה בחזית ובסביבתו חופשית לגמרי. מדובר במבנה מנהלי ותרבותי פעיל ולא באתר תיירות בתשלום.