מגדל הרבויה הוא הכינוי המקומי למגדל ביצור מימי הביניים שניצב בכיכר הפירות (Voćni trg) בעיר העתיקה של ספליט, צמוד למרקם הבנוי שהתפתח סביב חומות ארמון דיוקלטיאנוס; הכניסה אליו חופשית לחלוטין כי מדובר בשריד עירוני פתוח ולא באתר עם כרטיס, וכדאי לשלב אותו בטיול רגלי בבוקר מוקדם או בשעות הערב, לפני שסבבי המבקרים ממלאים את הרחובות הצרים. השם נקשר להרבויה וקצ'יץ' (Hrvoje Vukčić Hrvatinić), דוכס גדול של בוסניה ואחד האצילים החזקים ביותר בחוף האדריאטי בתחילת המאה ה-15, שקיבל משלטון נאפולי את הבכורה על ספליט וחלקים מדלמטיה.
מי שמצפה למגדל מרשים בגודלו של ביצורי דוברובניק עלול להתאכזב - זהו שריד צנוע, שכמעט מתמזג עם קפה השכונה שסביבו. אבל דווקא הצניעות הזאת, יחד עם הסיפור המורכב שמאחורי השם, הופכת אותו לאחת ההזדמנויות הטובות ביותר להבין איך ספליט באמת נבנתה: לא בבת אחת, אלא בשכבות שמצטברות מאז המאה הרביעית ועד ימינו.
מי היה הרבויה, ולמה שמו נחקק בלב העיר העתיקה
אציל בוסני בשיא כוחו
הרבויה וקצ'יץ' (Hrvoje Vukčić Hrvatinić, בערך 1350-1416) לא היה שליט מקומי זניח. הוא כיהן כדוכס גדול של בוסניה וכנס בכיר של דלמטיה התחתונה, ובתחילת המאה ה-15 נחשב לאחד השחקנים הפוליטיים המשפיעים ביותר על גורל החוף הדלמטי - תקופה שבה הכתר ההונגרי-קרואטי, הרפובליקה של ונציה ואצילים בוסנים כמוהו נאבקו כולם על השליטה בערי הנמל העשירות. ב-1403, לאחר שסייע צבאית למלך לדיסלאב מנאפולי במאבקו על הכתר, קיבל ממנו הרבויה את השלטון על ספליט ועל כמה איים סמוכים - מעמד שהפך אותו, למעשה, לשליט הבלתי מעורער של העיר.
מהשלטון הפוליטי לשם קבוע במרחב העירוני
שלטונו של הרבויה בספליט לא ארך יותר מעשור - כבר ב-1413 הלחץ הוונציאני ההולך וגובר על החוף הדלמטי כרסם באחיזתו, ושלוש שנים לאחר מכן הוא מת. ובכל זאת, שמו לא נמחק: הוא נותר צמוד לרחוב, לכיכר ולמגדל בספליט עד היום. זו לא תופעה ייחודית - בערים דלמטיות רבות שמות של שליטים ואצילים נטמעים במרחב העירוני הרבה אחרי שהכוח הפוליטי שלהם התפוגג, לפעמים כתיעוד היסטורי מדויק ולפעמים כזיכרון עממי שמתעצב מחדש מדור לדור. הרבויה ידוע גם כמזמין כתב היד המפואר הקרוי על שמו - מיסל הרבויה (Hrvoje's Missal), אחד מכתבי היד הגלגוליים המאוירים החשובים בתולדות השפה הכתובה בקרואטיה, שמראה עד כמה ניסתה חצרו לשדר עוצמה ותרבות, לא רק כוח צבאי.
סיור רגלי מודרך בארמון דיוקלטיאנוס
מדריך מקומי מוביל מהפריסטיל למרתפי הארמון, דרך שכבות הביצור מימי הביניים ועד הרחובות שסביב כיכר הפירות.
בדיקת זמינות ומחיר ←למה בכלל הוסיפו ביצור לחומה רומית שכבר עמדה כמעט אלף שנה
האיומים שדיוקלטיאנוס לא תכנן נגדם
ארמון דיוקלטיאנוס נבנה בתחילת המאה ה-4 כמעוז מבוצר בפני עצמו:
- ארבע חומות אבן גיר בעובי של יותר משני מטרים, ובגובה שהגיע במקומות מסוימים ל-20 מטר
- שישה עשר מגדלים במקור - שישה מתומנים שאגפו את השערים, ועשרה מרובעים שסימנו את הפינות ואת קווי החומה הצפוני, המזרחי והמערבי
- החומה הדרומית, הפונה לים, לא נזקקה למגדלים דומים
- כיום שרדו רק שלושה מגדלים רומיים מרובעים - בפינות הצפון-מערבית, הצפון-מזרחית והדרום-מזרחית
אבל החומות שנבנו להגנה מפני איומי המאה הרביעית - בעיקר פשיטות שבטים על גבולות האימפריה - פשוט לא כללו את הפתרונות ההנדסיים שהתפתחו מאות שנים מאוחר יותר: מכונות מצור, ואז תותחים, טקטיקות מצור ממושך וצי מלחמה מאורגן.
מקרה בוחן דלמטי: ספליט לא היחידה שחיזקה את עצמה
כשארמון הפנסיה הקיסרי הפך בהדרגה לעיר מבוצרת - תהליך שהחל כבר במאה ה-7, כשפליטים מסלונה הסמוכה נכנסו בשעריו וגידרו שם קהילה של ממש - נדרשה הגנה מסוג אחר לגמרי: נגד צבאות יריבים שנאבקו על השליטה בדלמטיה, נגד פיראטים שפשטו על ספינות מסחר לאורך החוף, ולעיתים נגד כוחות צלבניים שחצו את האדריאטי בדרכם למזרח (ב-1202 צבא הצלב הרביעי אף כבש ובזז את זאדאר השכנה). ספליט לא הייתה לבד בתהליך הזה - כ-30 דקות נסיעה משם, טרוגיר (Trogir) חיזקה את הביצורים הרומיים-ביזנטיים שלה עם מבצר קמרלנגו שהקימו הוונציאנים באמצע המאה ה-15, בהרחבה של מגדל וריגה מהמאה ה-14 שכבר עמד שם. מי שמתכנן נהיגה עצמאית בקרואטיה יכול לשלב את שתי הערים באותו יום בקלות.
מה רואים היום בכיכר הפירות (Voćni trg)
המגדל המתומן והשער שנותרו
המבנה שספליט מכנה בפי העם מגדל הרבויה הוא מגדל מתומן, בנוי מאותה אבן גיר מקומית שממנה נבנו חומות הארמון הרומיות - אבל בטכניקת בנייה מאוחרת בהרבה, שניכרת בעין מאומנת בגודל האבנים, בזוויות המדויקות פחות ובאופן שבו המגדל משתלב כיום בקו הבניינים שמקיף את הכיכר. לצדו שרדו שרידי שער, שדרכו נכנסו פעם אל תוך מערך הביצור מכיוון העיר. כיכר הפירות עצמה, ששמה הרשמי הוא כיכר האחים ראדיץ' אך כולם קוראים לה כיכר הפירות בזכות שוק הירקות והפירות הכפרי שפעל בה פעם, היא היום אחת הפינות המוזמנות ביותר בעיר העתיקה - מוקפת בתי קפה ובארים, עם השפעה ברורה של ארמון מילסי הרנסנסי שניצב על גדותיה.
פסל מרקו מרוליץ' ורוח הכיכר
במרכז הכיכר ניצב פסל הברונזה של מרקו מרוליץ' (Marko Marulić), אבי הספרות הקרואטית, שיצר הפסל איוואן מסטרוביץ' - אחד הפסלים המפורסמים בהיסטוריה הקרואטית - והוצב כאן ב-1925, לציון 400 שנה למותו של הסופר. מבקרים שחוזרים לכיכר בשעות אחר הצהריים המאוחרות מדווחים שהאור הרך יוצר שם אחת מהפינות הרומנטיות ביותר בעיר; ומי שמגיע מחוץ לעונת השיא מוצא כיכר שקטה כמעט ריקה, בלי שולחנות הקפה שמציפים אותה בקיץ - שתי חוויות שונות לגמרי של אותו מקום.
השכבה שמתחת לשם: הטירה שהרבויה באמת בנה, מול המגדל שנקרא היום על שמו
הטירה האמיתית של הרבויה
פרט שרוב המבקרים לא יודעים: הטירה שהרבויה עצמו הקים כמושבו כדוכס ספליט לא עמדה בכיכר הפירות כלל. מחקר ארכיאולוגי-היסטורי ממקם אותה ברובע הדרום-מזרחי של הארמון, במקום שקם בו מאוחר יותר מנזר הנזירות של סנטה קלרה - כלומר במרחק הליכה ממשי מהמגדל שנושא כיום את שמו. הרבויה קיבל מהעירייה בית באזור שנקרא סדוריה, וכשהתברר שהוא צר מכדי לשמש מושב הולם לדוכס, הוא הרחיב אותו בשילוב בית ומגדל של אציל ספליטי בשם זנין צ'יפריאנוב שעמד בסמוך - כך נולד קסטל הרבויה, מושבו האמיתי.
מי בפועל בנה את המגדל שרואים היום
המגדל והשער שבכיכר הפירות, לעומת זאת, מיוחסים על ידי חוקרי אדריכלות בעיקר לתקופה הוונציאנית - לתוכנית ביצור עירונית שקודמה בעשורים שאחרי 1420, השנה שבה ונציה השתלטה סופית על ספליט, ארבע שנים בלבד אחרי מותו של הרבויה. במילים אחרות: השם שהשתרש בפי התושבים מקשר בין אדם היסטורי אמיתי וחזק מאוד לבין מבנה שכנראה נבנה רק אחרי שהוא כבר לא היה בחיים. זו לא טעות שצריך לתקן - זו דוגמה מצוינת לאופן שבו ערים דלמטיות שומרות את ההיסטוריה שלהן דרך סיפור עממי שמתעצב מחדש מדור לדור, ולא רק דרך תיעוד ארכיוני מדויק. וזה בדיוק מה שהופך את הביקור כאן למעניין יותר מסתם עוד אבן ישנה.
איך מגיעים, מתי לבקר וכמה זמן להקדיש
המיקום ביחס לשער הברזל ולכיכר העם
העיר העתיקה של ספליט קומפקטית להפליא, וכיכר הפירות נמצאת בהליכה של דקות ספורות משער הברזל (Željezna vrata) - השער המערבי של הארמון שדרכו העיר התרחבה במאה ה-11 מערבה, ומעליו שעון שמש מהמאה ה-15 שעדיין תקין. משער הברזל ממשיכים אל כיכר העם (Narodni trg, שהמקומיים קוראים לה Pjaca), לב העיר העתיקה מהתקופה שבה כבר לא הסתפקו בגבולות ארמון דיוקלטיאנוס, ומשם עוד כמה צעדים לכיכר הפירות. מי שקצר בזמן או מגיע עם מגבלות ניידות יכול לשלב את האזור גם דרך אוטובוס התיירים של ספליט, שעוצר בקרבת מקום.
תזמון נגד קהל
ההמלצה של מטיילים ותיקים שמכירים את ספליט: להגיע לרחובות הצרים סביב הארמון לפני השעה שמונה בבוקר, כשהאור רך, הרחובות כמעט ריקים והפריסטיל עוד לא התמלא בקבוצות. עד השעה עשר בקיץ כבר מגיעות קבוצות ניכרות מספינות הקרוז שעוגנות בנמל, והעומס נשאר גבוה עד אחר הצהריים. האופציה השנייה, לא פחות טובה, היא שעות הערב - כשהתאורה נדלקת והאבן העתיקה מקבלת גוון זהוב. מי שרוצה הקשר היסטורי עם מדריך מקומי יכול לשלב סיור רגלי מודרך בארמון דיוקלטיאנוס, ומי שמעדיף ספק אחר יכול לבדוק סיור קבוצה קטנה דומה - שניהם עוברים גם ליד האזור הזה.
מה בסביבה הקרובה, ומה כדאי לשלב באותו טיול
שוק פזאר ורחוב הרבויה
שם נוסף שכדאי להכיר, כדי לא להתבלבל: רחוב הרבויה (Hrvojeva ulica) נמצא בצד המזרחי של הארמון, לא בכיכר הפירות שבצד המערבי. לאורכו פרוש שוק פזאר, השוק הירוק היומי של ספליט, שמשתרע מהחומה המזרחית של הארמון ועד שער הכסף - ודוכניו מציעים תוצרת עונתית מקומית, מאספרגוס בר באביב ועד תפוזי מנדרינה ואגוזים בסתיו. שני המקומות חולקים את שמו של אותו אציל היסטורי, אבל הם שני אתרים נפרדים לגמרי בעיר - וזה בדיוק סוג הפרט שהופך טיול בספליט למעמיק יותר מסתם סבב תמונות.
קניות, קפה ולישראלים בטיול
מי שרוצה לשלב קניות בעיר העתיקה יכול להמשיך מכיכר הפירות ישר אל אזורי הקניות המרכזיים של ספליט. לישראלים שמתכננים את הביקור כדאי לדעת: טיסות ישירות מתל אביב לקרואטיה נוטות להיות עונתיות ולהתרכז בעיקר בזאגרב ובדוברובניק בקיץ, כך שלעיתים משתלם לטוס דרך יעד מעבר ולהשלים את הדרך לספליט ברכב שכור או ברכבת פנימית. אין מסעדה כשרה קבועה בעיר עצמה, אבל קהילה יהודית פעילה מקיימת ארוחות שבת ואירועים, ובתוך ארמון דיוקלטיאנוס עצמו, לא הרחק מכאן, פועל בית כנסת עתיק שנחשב לאחד הוותיקים באירופה שעדיין פעילים בו. מי שמטייל עם ילדים ושוקל את קרואטיה כטיול אירופי ראשון עם המשפחה יכול למצוא כאן נקודת מוצא נוחה - עיר קטנה, הליכתית ובטוחה, בלי צורך במסלול הרפתקני מדי.
סיור בעיר העתיקה של ספליט וארמון דיוקלטיאנוס
אופציה נוספת לגלות את הרחובות הצרים, השערים והמגדלים שמספרים את סיפור ההיסטוריה הדלמטית - בקבוצה מצומצמת ועם זמן לשאלות.
בדיקת זמינות ומחיר ←מה זה מלמד על ספליט בכלל
עיר של שכבות, לא מבנה אחיד
מועצת התיירות של מחוז ספליט-דלמטיה עצמה מתארת את מערך הביצור של העיר כמערכת ייחודית אדריכלית שכוללת שכבות מתקופות שונות - מבנייתו של ארמון דיוקלטיאנוס בשנים 295-305 לספירה, דרך השלמת החומות מהעת העתיקה המאוחרת וימי הביניים, ועד ביצורים בארוקיים רבי עוצמה שנוספו בזמן מלחמת קרתה מול העות'מאנים במאה ה-17. מגדל הרבויה הוא רק שכבה אחת מתוך הרצף הזה - השכבה שמייצגת את הרגע שבו כוח בוסני, כוח הונגרי-קרואטי וכוח ונציאני התחרו כולם על אותה פינה קטנה בחוף האדריאטי.
מהביצור הצבאי לאדריכלות האזרחית
אותה תופעה בדיוק, של שכבות שמצטברות זו על זו במקום להחליף זו את זו, אפשר לראות בכל פינה בעיר העתיקה - עמודות רומיות שתומכות בחלונות רנסנס, קירות ביזנטיים שמשמשים בסיס לבתים מהמאה ה-19, כנסיות שהיו פעם מאוזוליאום קיסרי. מגדל הרבויה, עם שם שאולי לא מדויק היסטורית אבל מספר סיפור אמיתי על תחרות כוח דלמטית, הוא הגרסה הצבאית הקטנה של אותה תופעה בדיוק - וזה בדיוק מה שהופך אותו לתחנה שכדאי לעצור בה בדרך, גם אם היא לא מככבת באף חוברת תיירות רשמית.
| תקופה | מה נבנה או נוסף | מה רואים היום |
|---|---|---|
| המאה ה-4 לספירה (רומא) | ארבע חומות אבן גיר בעובי כ-2 מטר וגובה עד 20 מטר, 16 מגדלים ושישה שערים מתומנים | שלושה מגדלים רומיים מרובעים בפינות הארמון, קטעי חומה משולבים בבתי העיר העתיקה |
| המאות ה-12 עד ה-15 (ימי הביניים) | מגדלי הגנה נוספים על שלד החומה הרומי, בהם המגדל שמזוהה היום עם שם הרבויה וקצ'יץ', דוכס ספליט בתחילת המאה ה-15 | מגדל מתומן וקטעי שער בכיכר הפירות (Voćni trg) |
| המאה ה-15 (השלטון הוונציאני, אחרי 1420) | ביצור מחדש ומורחב של המגדל והשער הסמוך לו, כחלק ממערך הגנה עירוני מול איומים ימיים ויבשתיים | אותו מגדל, בגרסתו הבנויה והמוכרת כיום |
| המאה ה-17 (מלחמת קרתה) | בסטיונים וביצורים בסגנון בארוקי שנוספו לחיזוק העיר מול האיום העות'מאני | קטעי ביצור נוספים בשוליים הדרומיים והמערביים של העיר העתיקה |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הכניסה לאזור המגדל וכיכר הפירות חופשית וללא צורך בכרטיס - זהו שריד עירוני פתוח ולא אתר סגור
- אין שעות פתיחה קבועות כי מדובר בחלק מרקמת הרחוב - אפשר לראות את המגדל בכל שעה, אך האווירה משתנה מאוד בין בוקר לערב
- השם "מגדל הרבויה" הוא כינוי עממי שהשתרש לאורך דורות, לא תיוג ארכיאולוגי מדויק - כדאי להתייחס אליו כסיפור מקומי חשוב ולא כעובדה מתועדת במלואה
- האזור משתלב בטבעיות בטיול רגלי בעיר העתיקה, בין שער הברזל לכיכר העם
- שווה לשלב שעת ביקור מוקדמת בבוקר או שעת ערב, כשהאור רך והרחובות הצרים פחות עמוסים
- לפני נסיעה כדאי לוודא מול ספק מקומי אם חלו שינויים עונתיים בפעילות בתי הקפה שמקיפים את הכיכר
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לצפות למגדל מרשים בגודלו של מגדלי דוברובניק - מדובר בשריד עירוני צנוע בהרבה, לא באתר תיירות מרכזי עם שילוט גדול
- להניח שהרבויה עצמו בנה את המגדל הנראה כיום - חלק ניכר מהמבנה הנוכחי מיוחס לתקופה הוונציאנית שאחרי מותו
- להגיע בשיא שעות הצהריים בקיץ, כשקבוצות מספינות הקרוז ממלאות את הרחובות הצרים סביב הארמון
- לדלג על כיכר הפירות כי היא לא מופיעה במפות התיירות המרכזיות - היא בין הפינות היפות והרגועות ביותר בעיר העתיקה
- לחפש כרטיס כניסה או קופה - אין כזה, זהו שטח עירוני פתוח
- לבלבל בין מגדל הרבויה לרחוב הרבויה הסמוך לשוק פזאר בצד המזרחי של הארמון - שני מקומות שונים שחולקים את אותו שם
שאלות נפוצות
מי היה הרבויה שעל שמו נקרא המגדל בספליט?
הרבויה וקצ'יץ' (Hrvoje Vukčić Hrvatinić) היה דוכס גדול של בוסניה ואחד האצילים החזקים ביותר בבלקן בתחילת המאה ה-15; מלך נאפולי הקנה לו את השלטון על ספליט וחלקים מדלמטיה, ושמו נקשר מאז למגדל ולרחוב הנושאים אותו בעיר.
אפשר להיכנס פיזית למגדל הרבויה?
לא באופן קבוע - מדובר בשריד ביצור המשולב בקו הבניינים סביב כיכר הפירות, וניתן לצפות בו מבחוץ; אם יש פעילות תרבותית מזדמנת בפנים כדאי לבדוק זאת מול מוקד המידע לתיירים בספליט לפני הביקור.
איפה בדיוק נמצא מגדל הרבויה ביחס לארמון דיוקלטיאנוס?
הוא ניצב בכיכר הפירות (Voćni trg), בשוליים המערביים של הרובע ההיסטורי, קרוב לשער הברזל ולכיכר העם - כלומר מחוץ לקו החומות הרומי המקורי אך בתוך המרקם הבנוי שהתפתח סביבו בימי הביניים.
מה ההבדל בין מגדל הרבויה לחומות הרומיות המקוריות של הארמון?
החומות הרומיות נבנו במאה ה-4 מאבן גיר מקומית בטכניקה צבאית מתקופת דיוקלטיאנוס; מגדל הרבויה נוסף מאות שנים מאוחר יותר, בטכניקת בנייה מימי הביניים והתקופה הוונציאנית, כדי להתמודד עם איומים שהרומאים כלל לא הכירו.
כמה זמן כדאי להקדיש לאזור?
כרבע שעה עד חצי שעה מספיקות לצפות במגדל ובכיכר בנחת, אך הוא משתלב באופן טבעי בטיול רגלי ארוך יותר ברחבי העיר העתיקה שיכול להימשך כמה שעות.
יש קשר בין מגדל הרבויה לרחוב הרבויה ולשוק פזאר?
שניהם נקראים על שם אותו אציל, אך מדובר בשני מקומות נפרדים בעיר - רחוב הרבויה נמצא בצד המזרחי של הארמון לצד שוק פזאר, ואילו המגדל הפופולרי הנקרא בשמו ניצב בכיכר הפירות בצד המערבי.