לקרואטיה יש למעלה מאלף איים, איונים וסלעים לאורך החוף האדריאטי - אחד הארכיפלגים הצפופים באגן הים התיכון. הספירות הרשמיות נעות סביב אלף ומאתיים יחידות יבשה, מפני שאי, איון וסלע בודד נספרים בנפרד. הנתון המעשי לטיול הוא אחר לגמרי: רק כמה עשרות איים מיושבים דרך קבע, ורק אליהם יש קו מעבורת סדיר, לינה ומסעדות.

ההבדל בין שני המספרים האלה הוא כל הסיפור. מי שמסתכל על מפה של דלמטיה רואה פסיפס אינסופי של כתמי יבשה, ומניח שאפשר לדלג ביניהם כמו בין תחנות אוטובוס. בפועל, רשת התחבורה הימית בנויה סביב מספר קטן של איים מיושבים, וכל שאר הכתמים על המפה הם שמורות טבע, מרעה לכבשים, מפרצים לעוגן או סלעים חשופים שאף מעבורת לא עוצרת בהם.

ברגע שמבינים את החלוקה הזו, בחירת האי הופכת להחלטה פשוטה: לא "איזה אי הכי יפה" אלא "מאיזה נמל אני יוצא, כמה זמן ההפלגה, ומה אני רוצה לעשות שם". קרק ופאג מחוברים ליבשה בגשר; בראץ והאוור נמצאים במרחק שעה עד שעתיים מספליט; מיילט וקורצ'ולה שייכים לעולם של דוברובניק; וויס, הרחוק מכולם, שומר על אופי שקט בדיוק בגלל המרחק.

כמה איים יש בקרואטיה - ולמה כל מקור נותן מספר אחר

המדידה ההידרוגרפית של החוף הקרואטי לא סופרת "איים" כקטגוריה אחת, אלא שלוש קטגוריות נפרדות. זו הסיבה שאותה שאלה מקבלת תשובות שונות: יש מקורות שמדברים על כאלף ומאתיים יחידות, אחרים על מעט יותר, ויש מי שמצטט מספר קטן בהרבה - כי הוא סופר רק את מה שנחשב אי ממש.

אי, איון וסלע - שלוש קטגוריות, שלוש ספירות

ההגדרה המקצועית מפרידה בין אי, שהוא יחידת יבשה גדולה יחסית ובדרך כלל מעל קילומטר רבוע; איון, שהוא יחידה קטנה יותר; וסלע או שרטון, שלעיתים אינו גדול מחצר של בית. פחות משמונים יחידות לאורך החוף עומדות בהגדרה של אי מלא. כל השאר, כלומר הרוב המוחלט של המספר המרשים, הוא איונים וסלעים - חלקם בגודל של מגרש כדורגל, וחלקם פשוט ראש סלע שמציץ מעל המים ומסומן במפות ניווט כדי שסירות לא ייתקלו בו.

הנתון שבאמת קובע: כמה מהאיים מיושבים

המספר שקובע לטיול הוא קטן בהרבה. רק כמה עשרות איים מיושבים דרך קבע לאורך כל השנה, והספירות הנפוצות נעות בסביבות ארבעים עד חמישים. גם בתוך הקבוצה הזו יש הבדל עצום: על חלק מהאיים חיים כמה מאות תושבים בכפר אחד, בלי מרפאה קבועה ובלי סופרמרקט אמיתי, בעוד שקרק (Krk) או קורצ'ולה מקיימות ערים שלמות עם בתי ספר, נמלים פעילים ותנועה שנמשכת גם בינואר.

למה ההבחנה הזו משנה לתכנון

אי לא מיושב לא מופיע בלוח המעבורות, אין בו לינה מסודרת ואין בו מקור מים. אליו מגיעים רק בשייט יומי, בסירה פרטית או בטיול מאורגן. לכן, כשמתכננים חופשת איים, המפה הרלוונטית אינה מפת האיים אלא מפת קווי המעבורת. אפשר להתחיל את החיפוש בסקירה של השייטים והפעילויות הימיות בקרואטיה, ולראות אילו איים בכלל מופיעים כיעד מסחרי - זה סינון מהיר ואפקטיבי.

צפון האדריאטי: קרק, צרס, לושין, ראב ופאג

מפרץ קוורנר, בין ריאקה לזאדאר, מרכז את האיים הגדולים ביותר בקרואטיה - וגם את הנגישים ביותר לישראלים שנוחתים בצפון או מגיעים ברכב דרך סלובניה.

קרק - האי שמגיעים אליו בלי מעבורת

קרק הוא מהגדולים בקרואטיה, ובעיקר הפשוט ביותר להגעה: גשר קרק מחבר אותו ליבשה, ושדה התעופה של ריאקה יושב בפועל על האי עצמו. המשמעות מעשית לגמרי: אפשר לנחות, לאסוף רכב ולהגיע ללינה בלי לוח זמנים של מעבורת ובלי תור. עיירת הנמל באשקה בדרום מחזיקה חוף חלוקים ארוך במיוחד, ובפנים האי יש גם אטרקציה תת-קרקעית שרוב המבקרים מפספסים - מערת הנטיפים ביסרויקה, פתרון מצוין ליום עם רוח או חום כבד.

ראב ופאג - חול נדיר מול נוף ירחי

ראב מחזיק את אחד הנכסים הנדירים באדריאטי: חופי חול אמיתיים, ולא חלוקים. אזור לופאר בצפון האי הוא הסיבה שמשפחות עם פעוטות בוחרות דווקא בו - כניסה רדודה ומדורגת שאפשר ללכת בה עשרות מטרים. פאג, לעומתו, נראה כמו כוכב אחר: צד מערבי חשוף לחלוטין שהרוח גילחה ממנו כל צמח, גבינת כבשים מלוחה שמיוצרת שם, מלח ים מסורתי, ובקצה השני של הספקטרום החברתי גם חוף זרצ'ה ליד נובליה, מוקד מסיבות שפועל בעיקר בשיא הקיץ. מי שנוסע עם ילדים כדאי שיידע מראש שמדובר בשני עולמות באותו אי, ושהם מרוחקים זה מזה בנסיעה של פחות משעה.

צרס ולושין - האיים הארוכים והירוקים

צרס הוא אי ארוך וצר שנמתח כמעט לאורך כל המפרץ, מכוסה יערות אלון וידוע כאזור קינון של נשרי מקרא. הוא מחובר בגשרון קטן ללושין, שכבר בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית שיווק את עצמו כאתר החלמה בזכות האוויר והצמחייה הארומטית. שני האיים האלה שקטים בהרבה מדלמטיה בקיץ, וזו בדיוק הסיבה לבחור בהם.

לב דלמטיה: בראץ, האוור וויס

שלושת האיים שיוצאים מספליט הם הליבה של תיירות האיים בקרואטיה, והמרחק ביניהם קטן - אבל האופי שלהם שונה לחלוטין.

בראץ וזלטני ראט - החוף המשולש

בראץ הוא האי הקרוב ביותר לספליט, ומעבורת הרכב לנמל סופטאר לוקחת בסביבות חמישים דקות. סימן ההיכר שלו הוא זלטני ראט ליד העיירה בול - לשון חלוקים משולשת שנכנסת לים. פרט שרוב המבקרים מגלים רק במקום: קצה הלשון משנה כיוון לפי הרוח והזרם, כך שהצורה בתמונה שראיתם לא בהכרח תהיה הצורה ביום שתגיעו. מטיילים מדווחים שוב ושוב שהשעות שאחרי ארבע אחר הצהריים הן הטובות ביותר שם - קבוצות היום כבר עזבו, החניה משתחררת והשמש עדיין חזקה.

האוור - לבנדר, עיר עתיקה ולילות ארוכים

האוור (Hvar), שמופיע גם בכתיב חוואר, הוא האי המפורסם ביותר. עיר האוור עצמה היא כיכר ונציאנית גדולה, מבצר על הגבעה מעליה ורציף שמלא ביאכטות. בפנים האי, סביב הכפרים ההרריים, נמצאים שדות הלבנדר שהפכו לסמל שלו, והם בשיא הפריחה בתחילת הקיץ. חשוב לדעת שיש לאי שני נמלים שונים: הקטמרן לנוסעים מגיע לעיר האוור, ואילו מעבורת הרכב עוגנת בסטארי גראד שבצד השני, כעשרים דקות נסיעה משם. מול העיר משתרעים איי פאקלני, שאליהם יוצאות סירות מונית מהרציף לאורך כל היום; שייטים וסיורי סירה מהאוור נמכרים מראש ומומלץ להזמין בעונה. הטעות הקלאסית שם היא לפספס את הסירה האחרונה חזרה, שיוצאת מוקדם ממה שנדמה.

ויס וביסבו - האי שנפתח מאוחר

ויס (Vis) הוא הרחוק שבאיים המיושבים מול ספליט, ועד סוף שנות השמונים שימש בסיס צבאי סגור בפני מבקרים זרים. התוצאה נראית עד היום: פחות מלונות גדולים, יותר כפרי דייגים כמו קומיז'ה, ומפרצים כמו סטיניבה שנכנסים אליהם דרך סדק בין שני צוקים. מולו שוכן האי הקטן ביסבו ובו המערה הכחולה. מי שמכיר את המקום יודע שהאור החזק ביותר בפנים הוא בשעות הבוקר המאוחרות, שהכניסה מבוטלת כשיש גלים, ושסירות שיוצאות מוויס או מקומיז'ה מגיעות לפני הארמדה של השייטים היוצאים מספליט, שמצטופפים שם סביב הצהריים.

הדרום: קורצ'ולה, מיילט והאיים האלאפיטיים

מדרום לספליט מתחיל עולם אחר, שהמרכז שלו הוא דוברובניק. האיים כאן קטנים יותר, ירוקים יותר, ומגיעים אליהם בעיקר בקטמרנים מהירים.

קורצ'ולה - עיר מוקפת חומה על חצי אי זעיר

העיר העתיקה של קורצ'ולה בנויה על לשון יבשה קטנה שנכנסת לים, ומוקפת חומה מכל צדדיה. תכנון הרחובות שלה הוא שיעור בהנדסה עתיקה: הסמטאות בצד אחד ישרות כדי לתעל פנימה את רוח הקיץ הנעימה, ובצד השני מעוקלות כדי לחסום את הבורה, הרוח הצפונית הקרה של החורף. האי גם מחזיק מסורת יין רצינית - זני הענבים הלבנים המקומיים גדלים בכרמים במרכז האי ובאזור לומברדה, וטעימות אצל יקבים משפחתיים הן חלק שגרתי מביקור שם.

מיילט - פארק לאומי שתופס שליש מאי

הפארק הלאומי מיילט משתרע על החלק המערבי של האי, וכולל שני אגמי מים מלוחים שמחוברים לים בתעלה צרה. במרכז האגם הגדול יש איון קטן ועליו מנזר בנדיקטיני עתיק, שמגיעים אליו בסירה קטנה הכלולה בכרטיס הכניסה לפארק. זהו אחד המקומות השקטים באמת בקרואטיה: אין כביש ראשי סואן, אין טיילת מלונות, ורוב התנועה היא אופניים וקיאקים. מי שמחפש לינה באזור ימצא מבחר מצומצם אך איכותי, ובחירה נכונה שם קריטית - סקירה של המלונות המומלצים במיילט ובאיים הסמוכים חוסכת הרבה חיפושים.

האיים האלאפיטיים - שלושה איים בטווח שייט קצר מדוברובניק

קולוצ'פ, לופוד ושיפאן שוכנים ממש מול דוברובניק, ומהווים את בריחת היום הקלאסית מהעיר העתיקה. בשניים מהם אין כלל מכוניות, מה שהופך אותם לשקטים באופן שקשה למצוא במקום אחר על החוף. בלופוד יש מפרץ חול נדיר בצד הדרומי של האי, שמגיעים אליו בהליכה של כרבע שעה מהנמל. שייטים יומיים לאיים האלאפיטיים מדוברובניק יוצאים מהנמל הישן ומהנמל המסחרי, ומי שמשלב את זה עם יום בעיר עצמה כדאי שיבדוק גם את כרטיס התיירים של דוברובניק, שמכסה את החומות ואת המוזיאונים.

איך בוחרים אי - לפי סוג החופשה ולפי נקודת המוצא

הדרך היעילה לבחור היא לענות על שתי שאלות בלבד, ובסדר הזה: מה אתם רוצים לעשות, ומאיפה אתם יוצאים. כל שאר השיקולים נגזרים מהן.

לפי מה שאתם מחפשים

• טבע ושקט מוחלט: מיילט, ויס, צרס ולושין, או האיים הקטנים שאין בהם מכוניות כלל.
• חופים לילדים: ראב עם חופי החול הרדודים, ובראץ עם חופי חלוקים נוחים וקרובים לעיירות.
• עיר עתיקה ואווירה: קורצ'ולה, עיר האוור, ועיירת קרק הישנה בצפון.
• חיי לילה: האוור בקיץ, ואזור נובליה בפאג.
• קלות הגעה בלי מעבורת: קרק, ופאג מהצד הדרומי שמחובר בגשר.
• צלילה, קיאקים ומפרצים: ויס והסביבה שלו, והאיים הקטנים שמול ספליט.

לפי העיר שממנה אתם יוצאים

זה החלק שמטיילים מפספסים הכי הרבה. הקווים הימיים בקרואטיה בנויים כרשת מפוצלת, לא כטבעת: כמעט כל קו יוצא מנמל יבשתי אל אי, ולא מאי לאי. מספליט נוח להגיע לבראץ, להאוור ולוויס. מדוברובניק - לאיים האלאפיטיים, לקורצ'ולה ולמיילט. מזאדאר - לאוגליאן ולדוגי אוטוק, ומשם גם אל הפארק הלאומי קורנאטי, ארכיפלג של עשרות איים כמעט לא מיושבים שאליו מגיעים רק בשייט יומי מאזור זאדאר. מריאקה - לקרק, לצרס וללושין.

המלכודת של "זה נראה קרוב במפה"

שני איים שנראים שכנים על המפה יכולים להיות מנותקים לחלוטין מבחינת תחבורה. מעבר מהאוור לקרק, למשל, כמעט תמיד ידרוש חזרה ליבשה ונסיעה של שעות לאורך החוף. גם בין איים באותו אזור יש קווים שפועלים רק בקיץ ורק כמה פעמים בשבוע. לפני שסוגרים לינה בשני איים, כדאי לוודא שיש ביניהם חיבור ישיר בתאריכים הרלוונטיים.

מעבורות, קטמרנים ורכב - הלוגיסטיקה שקובעת את הטיול

ההבדל בין חופשת איים מוצלחת לבין יומיים שנשרפים בתורים הוא כמעט תמיד הבנה של מערכת התחבורה הימית. יש בה שני סוגי כלים, והם לא מתחלפים זה בזה.

מעבורת רכב מול קטמרן נוסעים

מעבורת רכב היא ספינה גדולה ואיטית יחסית, זולה, מעלה מכוניות וקרוואנים, ומגיעה לנמלים גדולים. קטמרן הוא כלי מהיר לנוסעים בלבד - הוא לא מעלה רכב, מוגבל בכמות מזוודות, ולעיתים קרובות עוגן במרכז העיר במקום בנמל המרוחק. המשמעות המעשית ברורה: מי שהזמין לינה שדורשת רכב ובחר בקטמרן, נשאר בלי המכונית. ומי שרוצה רק לבלות יום באי, יחסוך שעה או יותר בכל כיוון אם יבחר בקטמרן.

תורים, כרטיסים ועונתיות

בשיא הקיץ תורי הרכב בנמלים המרכזיים מתחילים להיערם שעתיים ואף יותר לפני ההפלגה, ובקווים הפופולריים מכונית שלא נכנסה להפלגה אחת ממתינה לבאה. נוסעי רגל, לעומת זאת, עולים דקות ספורות לפני היציאה. מטיילים ותיקים מנצלים את זה: משאירים את הרכב בחניון ביבשה, עולים כהולכי רגל, ושוכרים קטנוע או אופניים בצד השני. הכרטיסים לקטמרנים נמכרים מראש ובקווים מבוקשים אוזלים ימים לפני המועד, בעיקר בהפלגות הבוקר. את הכרטיסים קונים בדוכני הנמל או מראש באינטרנט, ולא על הסיפון. בחורף התמונה מתהפכת: התדירות יורדת דרסטית, חלק מהקווים העונתיים נסגרים לגמרי, ולאיים מסוימים נשארת הפלגה אחת או שתיים ביום.

האם בכלל צריך רכב על האי

על איים גדולים כמו קרק, פאג, בראץ והאוור רכב משנה את החופשה - המרחקים בין המפרצים משמעותיים ותחבורה ציבורית פנימית דלילה. על איים קטנים, ובוודאי על אלה שאין בהם מכוניות כלל, רכב הוא נטל. מי שמתכנן מסלול משולב של יבשה ואיים ימצא את כל השיקולים המעשיים בסקירת הנהיגה והשכרת הרכב בקרואטיה. חשוב לזכור שחברות ההשכרה דורשות אישור מראש להעלאת הרכב על מעבורת בין-לאומית, ותמיד כדאי לקחת כיסוי ביטוחי מלא.

עונות, מזג אוויר וכמה זמן להישאר בכל אי

לאיים הקרואטיים יש עונתיות חדה הרבה יותר מזו של החוף היבשתי. הסיבה פשוטה: כמעט כל מה שפועל שם - מסעדות, השכרות, סירות - נשען על חודשי הקיץ.

קיץ, עונות הכתפיים וחורף

בשיא הקיץ הכול פתוח, המעבורות בתדירות מקסימלית והים חמים - וגם ההמון בשיאו והמחירים גבוהים. עונות הכתפיים, סוף האביב ותחילת הסתיו, הן החלון הטוב ביותר: הים עדיין נעים, רוב העסקים פועלים, והמחירים נמוכים משמעותית. בחורף חלק מהאיים הקטנים כמעט מתרוקנים, מסעדות רבות סוגרות לחודשים שלמים, וההגעה מסתמכת על מספר מצומצם של הפלגות. אי אפשר להניח ששירות שהיה פתוח בקיץ פועל גם בפברואר.

בורה ומאיסטרל - שתי רוחות שקובעות ימים

הבורה היא רוח צפונית-מזרחית חזקה ויבשה, ובעוצמה גבוהה היא מבטלת הפלגות, בעיקר של קטמרנים קלים, וסוגרת מפרצים לשייט. המאיסטרל, לעומתה, היא רוח ים נעימה שנושבת אחר הצהריים בקיץ. המשמעות המעשית: לא לתכנן טיסה חזרה הביתה ביום שבו אתם אמורים לצאת מאי. עדיף לחזור ליבשה יום לפני, לישון בעיר הנמל, ולנסוע בבוקר לשדה התעופה.

כמה איים בשבוע, וכמה ימים בכל אחד

הכלל שחוסך את מרבית התסכול הוא לא יותר משני איים בשבוע. כל מעבר בין איים אוכל יום כמעט שלם: צ'ק-אאוט מוקדם, נסיעה לנמל, המתנה, הפלגה, ואז שוב איסוף מפתחות והתמצאות מחדש. שלושה לילות באי אחד הם המינימום שמאפשר להכיר אותו, ולמשפחות עם ילדים כדאי אפילו יותר - טיול משפחתי בקרואטיה עובד הכי טוב כשיש בסיס קבוע ומשם יוצאים לימים.

מה כדאי לישראלים לדעת לפני שמתכננים חופשת איים

כמה נקודות שמשנות את התכנון דווקא למי שמגיע מישראל, ולא תמיד מופיעות במקורות הכלליים.

טיסות והגעה

הטיסות הישירות מתל אביב לקרואטיה מתרכזות בעונת הקיץ, ומספר היעדים משתנה בין עונה לעונה. זאגרב היא הכניסה הנוחה לצפון, ספליט היא השער הטבעי לאיים המרכזיים, ודוברובניק לדרום. בחורף לרוב נדרש חיבור באירופה. מי שמתכנן חופשת איים במחצית הדרומית של החוף ימצא שנחיתה בספליט חוסכת שעות נסיעה לעומת נחיתה בזאגרב, שממנה הדרך לחוף ארוכה.

כשרות, שבת וקהילה יהודית

בזאגרב פועלת קהילה יהודית וקיים מענה יהודי מסודר בעיר, אך על האיים עצמם אין תשתית כשרות. הפתרון המעשי הוא לינה בדירה עם מטבחון, קניות בסופרמרקטים המקומיים ובשווקי הירקות והדגים, ואספקה שמביאים מהיבשה או מהבית. בדוברובניק שמור אחד מבתי הכנסת הוותיקים באירופה בסמטה בעיר העתיקה, והוא פתוח למבקרים. המעבורות פועלות גם בשבת, כך שמי שאינו נוסע בשבת צריך לתכנן את מעברי האיים לימי חול בלבד - זו הגבלה שמצמצמת מאוד את הגמישות ולכן דורשת תכנון מוקדם.

חופים נודיסטיים, כבוד מקומי והיסטוריה קרובה

לקרואטיה מסורת ארוכה של חופים נודיסטיים מוכרזים, המסומנים באותיות FKK, והם קיימים בכמה מהאיים המרכזיים. אלה חופים חוקיים ומקובלים לחלוטין, מופרדים בדרך כלל מהחופים הרגילים ומסומנים בשילוט - ומשפחה שיודעת על כך מראש פשוט בוחרת חוף אחר. באתרי דת, כולל הכנסיות והמנזרים העתיקים באיים, נהוג קוד לבוש מכובד עם כתפיים וברכיים מכוסות. נקודה נוספת: המלחמה של שנות התשעים עדיין נוכחת בזיכרון המקומי, וגם אם רוב האיים לא היו בחזית הלחימה, זהו נושא רגיש שראוי להתייחס אליו בכבוד ולא כאטרקציה.

כמה זה עולה, ואיך זה נראה מול יוון ואיטליה

ברמת התמורה לכסף, קרואטיה יושבת בין השתיים: יקרה יותר מיעדי איים יווניים פחות מוכרים, וזולה יותר מהחוף האיטלקי המקביל, בעיקר בלינה ובאוכל. חשוב לדעת שעל האיים הכול יקר יותר מאשר ביבשה, כי הסחורה מגיעה במעבורת. מי שרוצה לחסוך יעשה את הקניות הגדולות ביבשה לפני ההפלגה. כדאי גם ללמוד כמה מילים מקומיות - השפה בקרואטיה אינה קלה, אבל "בוקר טוב" ו"תודה" פותחים דלתות בכפרי דייגים קטנים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הספירה הרשמית מפרידה בין אי, איון וסלע - ולכן אין מספר יחיד מוסכם, אלא טווח שנע סביב אלף ומאתיים יחידות יבשה
• רק כמה עשרות איים מיושבים דרך קבע, והם היחידים שיש אליהם קו מעבורת סדיר, לינה ושירותים
• מעבורת רכב איטית וזולה ומעלה מכוניות; קטמרן מהיר בהרבה אך לנוסעים בלבד וללא רכב
• קרק ופאג מחוברים ליבשה בגשר, כך שאפשר להגיע אליהם בלי מעבורת ובלי לוח זמנים
• בקיץ יש עשרות הפלגות ביום בקווים המרכזיים, ובחורף התדירות יורדת דרסטית וחלק מהקווים נסגרים
• המפה מטעה: שני איים שנראים שכנים עשויים לדרוש חזרה ליבשה ונסיעה ארוכה לאורך החוף

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לתכנן שלושה איים או יותר בשבוע - כל מעבר אוכל יום כמעט שלם בין צ'ק-אאוט, נמל, המתנה והפלגה
• להניח שקטמרן מעלה רכב - הוא לא, ומי שהזמין לינה מרוחקת נשאר בלי מכונית
• להגיע לתור מעבורת הרכב בשיא הקיץ חצי שעה לפני ההפלגה ולגלות שהמכונית נשארת לתור הבא
• לבחור אי לפי תמונה בלי לבדוק מאיזו עיר בכלל יוצאת אליו מעבורת ובאיזו תדירות
• להסתמך על לוח הפלגות מביקור קודם - הלוחות משתנים בין עונה לעונה ובין חורף לקיץ
• לצפות לחופי חול בכל אי - רוב החופים חלוקים, ונעלי ים משנות לגמרי את החוויה

שאלות נפוצות

כמה איים יש בקרואטיה בדיוק?

אין מספר אחד מוסכם, וזה לא במקרה. לאורך החוף האדריאטי יש למעלה מאלף יחידות יבשה, ורוב הפרסומים הרשמיים נעים סביב אלף ומאתיים. ההבדלים נובעים מההגדרה: המדידה ההידרוגרפית מפרידה בין אי, איון וסלע בודד, וכל מקור סופר קטגוריות אחרות. פחות משמונים יחידות עומדות בהגדרה של אי מלא, וכל השאר הם איונים וסלעים קטנים.

כמה איים בקרואטיה מיושבים?

רק כמה עשרות, והספירות הנפוצות נעות בסביבות ארבעים עד חמישים איים מיושבים דרך קבע. גם בתוכם יש הבדל גדול: על חלק מהם חיים כמה מאות תושבים בכפר אחד בלבד, ורק על האיים הגדולים יש ערים עם בתי ספר, מרפאות וקווי מעבורת שפועלים כל השנה. איים לא מיושבים אינם מופיעים בלוחות המעבורות ומגיעים אליהם רק בשייט.

מהו האי הגדול ביותר בקרואטיה?

שני איים מתחרים על התואר בהפרש זעום, קרק בצפון וצרס לצידו, ושניהם נמצאים במפרץ קוורנר. קרק נחשב בדרך כלל לגדול והוא בוודאות הנגיש ביותר, כי הוא מחובר ליבשה בגשר ושדה התעופה של ריאקה שוכן עליו. אחריהם בגודלם באים בראץ, האוור, פאג וקורצ'ולה בדלמטיה.

לאילו איים בקרואטיה אפשר להגיע בלי מעבורת?

לקרק, דרך גשר קרק מאזור ריאקה, ולפאג דרך הגשר בקצה הדרומי שלו מכיוון זאדאר. שני אלה מאפשרים חופשת אי בלי לוחות זמנים ובלי תורים, וזו סיבה טובה לבחור בהם בטיול ראשון עם רכב או עם ילדים קטנים. לושין מחובר לצרס בגשרון פנימי, אבל אל צרס עצמו עדיין מגיעים במעבורת.

כמה זמן לוקח להגיע מספליט לאיים?

בראץ הוא הקרוב ביותר, ומעבורת הרכב לנמל סופטאר לוקחת בסביבות חמישים דקות. לעיר האוור מגיעים בקטמרן נוסעים בכשעה, בעוד מעבורת הרכב מגיעה לנמל אחר בצד השני של האי ולוקחת יותר. ויס רחוק יותר וההפלגה אליו ארוכה בהתאם. אלה משכים מייצגים בלבד, והם משתנים לפי סוג הכלי והעונה - חובה לבדוק את לוח ההפלגות המעודכן.

איזה אי בקרואטיה הכי מתאים למשפחות עם ילדים?

ראב הוא הבחירה הקלאסית בזכות חופי החול הרדודים בצפון האי, נדירות אמיתית באדריאטי שכולו חלוקים. קרק מתאים למי שרוצה להימנע ממעבורת לגמרי, ובראץ מציע חופים נוחים וקרובים לעיירות בלי נסיעות ארוכות. באיים מומלץ לצייד את כל המשפחה בנעלי ים, ולבחור לינה במרחק הליכה מהחוף כדי לצמצם נסיעות.