זה היום הארוך ביותר שתעשו מדוברובניק, והוא נמכר כאילו הוא פשוט. בפועל ארבעה דברים קובעים אם הוא יצליח: שעת היציאה, העונה, מה כלול במוצר שבחרתם ומה לא, והאם הדרכון והמזומן בתיק. כאן יש רק מה שקורה בשטח ומה שכדאי להחליט לפני ההזמנה.

העמדה שלנו ברורה: למי שאין רכב, מגיע לאזור בפעם הראשונה או טס עם ילדים, הסיור המאורגן הוא הבחירה הנכונה, בתנאי שבוחרים מוצר שבו קטע השייט כלול ויוצאים בשעה מוקדמת. למי שמחזיק רכב שכור ומוכן לקום ב-5:30, נסיעה עצמאית נותנת יותר קוטור בפחות כסף.

איך נראה יום שלם מדוברובניק לקוטור ופראסט

הלו"ז הטיפוסי, מהאיסוף ועד החזרה

האיסוף מהמלונות ומנקודות מרכזיות בדוברובניק מתחיל לרוב בין 6:40 ל-7:45. האוטובוס יורד דרומה, חוצה את הגבול ליד דבלי ברייג' (Debeli Brijeg), עוצר לקפה בצד המונטנגרי וממשיך לאורך מפרץ קוטור. פראסט מגיעה ראשונה, קוטור אחריה, והחזרה לדוברובניק מתרחשת בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בערב, לפי התור בגבול.

זה לא יום רגוע. מי שמצפה לטיול נינוח עם הפסקות ארוכות יגלה שהוא עסוק בעיקר בלהסתכל על השעון, ושהוא מבלה יותר זמן בכביש מאשר ברגל.

איפה בעצם הולכות 11 השעות

בתוכנית של הסיור המרכזי עם השייט במפרץ קוטור כשעתיים מהיום הן נסיעה פנורמית בעמק קונבלה ובדרך אל הגבול, כ-50 דקות בפראסט, חצי שעה של סיור מודרך בקוטור ועוד כשעתיים וחצי של זמן חופשי בעיר. את שאר הזמן אוכלים הנסיעות, העצירות והגבול. חישבנו את הסכום מול לוחות הזמנים של המוצרים עצמם, ויצא שמתוך יום של 11 שעות זמן שהייה אמיתי ברגל, בלי אוטובוס, נמוך מחמש שעות.

זו הנקודה שרוב הקוראים מפספסים. משלמים על יום שלם, ומקבלים בערך חצי יום של עיר, בתוספת שני נופים מחלון האוטובוס שחבל לוותר עליהם.

עצירת הקפה והנסיעה לאורך המפרץ

אחרי הגבול מגיעה עצירת קפה, ורבים מהמוצרים מציינים אותה במפורש. זו עצירה קצרה אבל חשובה, במיוחד למי שנוסע עם ילדים, ולכן לא מדלגים עליה. המסלול ממשיך לאורך חוף המפרץ דרך עיירות קטנות כמו הרצג נובי, טיוואט וריסאן עד פראסט, והנוף לאורך הדרך הוא חלק מהמוצר.

מה כלול בדרך כלל ומה לא

בכל המוצרים שבדקנו כלולים איסוף והחזרה, רכב ממוזג ומלווה, ובחלק מהם מורה דרך מקומי בקוטור. מה שמשתנה הוא התשלום במקום: אגרת תיירות מונטנגרית, כניסה לכנסיית האי והשייט עצמו. המחיר המוצג בכותרת הוא רק חצי מהסיפור.

למי הפורמט הזה מתאים

• משפחות עם ילדים: אין נהיגה בכביש המפרץ הצר, אין חנייה ואין ויכוח על ניווט, אבל הילדים יושבים כמה שעות באוטובוס. כתבנו כאן על טיול משפחות בקרואטיה.
• נוסעים בלי רכב: זו הדרך הפשוטה ביותר להגיע לשם ולחזור באותו יום.
• מי שרוצה את שני היעדים בלי לתכנן: פראסט וקוטור בחבילה אחת, עם מורה דרך בקוטור.

הגבול בדבלי ברייג': איפה היום מנצח או נכשל

למה הגבול קובע הכול

המעבר הראשי הוא קרסוביץ' בצד הקרואטי ודבלי ברייג' בצד המונטנגרי, כ-40 ק"מ דרומית לדוברובניק. בין שתי תחנות הבקרה יש כשניים וחצי קילומטר, כך שעוברים שני תורים נפרדים בכל כיוון. המעבר פתוח 24 שעות.

מחוץ לעונה ההמתנה מסתכמת בדרך כלל ב-15 עד 45 דקות. בצהרי יולי ואוגוסט דווחו תורים של שעה עד שלוש שעות, ובסופי שבוע גם יותר. זה ההבדל בין חזרה לדוברובניק לפני ארוחת הערב לבין חזרה אחריה.

דרכון ורישום בכניסה לאיחוד

הדרכון חובה, ואין לו תחליף. לגבי תנאי הכניסה למונטנגרו: לבדוק דרישות כניסה לדרכון ישראלי לפני היציאה, ולא להסתמך על מה שעבד לחבר לפני שנה.

בחזרה אתם נכנסים שוב לגבול חיצוני של אזור שנגן. מערכת הכניסה והיציאה האירופית (EES) פועלת בו, והרישום הראשון של טביעות אצבע ותמונת פנים לנוסעים עם דרכון שאינו אירופי לוקח כמה דקות נוספות לכל אדם, ובאוטובוס מלא זה מצטבר לתור של ממש. מי שכבר נרשם בעבר עובר בדרך כלל מהר יותר, כי הרישום תקף שלוש שנים.

החזרה: התור השני

הכיוון חזרה לקרואטיה הוא התור שאנשים שוכחים לתכנן. הוא מגיע בסוף יום ארוך, כשכולם עייפים והאוטובוס כבר רוצה להגיע, ושם נכנסת הבדיקה של האיחוד האירופי. לפי הדיווחים, אחרי 18:00 התור נוטה להתקצר, ולכן סיור שחוזר אחרי שעות העומס מרוויח.

כשהאוטובוס עומד בתור, אין מה לעשות מלבד לחכות. מים, חטיף ובעיקר סבלנות הם הציוד המועיל ביותר.

איך מנצחים את התור

• יציאה מוקדמת. הטיפ שחוזר אצל נהגים ומקומיים הוא לחצות לפני 8:00 ולחזור לפני 19:00. סיור שאוסף ב-6:40 עושה את זה בשבילכם, סיור שאוסף ב-7:45 כבר פחות.
• יום חול. דיווחי הנוסעים מציינים סופי שבוע כגרועים ביותר.
• עונת כתף. מאי, יוני, ספטמבר ואוקטובר מקצרים את התור משמעותית. על דוברובניק בקיץ ועל ההמונים אפשר לקרוא כאן, ואת מזג האוויר לפי חודשים פרסמנו כאן.
• מצלמות הגבול. אפליקציית HAK הקרואטית מציגה מצלמות חיות במעברים, ושווה להציץ בה בבוקר אם אתם נוסעים בעצמכם.

אל תבנו על שעת חזרה. מי שיש לו טיסה באותו ערב או אוטובוס לספליט לא צריך להזמין את הסיור הזה ליום ההגעה או היציאה.

פראסט והשייט לאי גבירתנו של הסלעים

מה זה בעצם האי הזה

גבירתנו של הסלעים (Gospa od Škrpjela) הוא אי מלאכותי מול פראסט, שנבנה לפי המסורת מסלעים שהושלכו אל הים ומספינות שהוטבעו, ועליו כנסייה בארוקית מהמאה ה-17. פראסט עצמה היא עיירה ונציאנית קטנה של ארמונות אבן וכנסיות לאורך המים. השייט לאי נמשך כמה דקות בלבד.

זה שייט קצר עם נוף יפה, לא "שייט במפרץ". ההבדל חשוב כשבוחרים מוצר.

שייט לאי: כלול או בתוספת

כאן מתחילות אי ההבנות. בחלק מהמוצרים השייט לאי כלול, באחרים הוא אופציונלי ומשולם במקום, ובמוצר אחד ששמו מזכיר שייט במפרץ קטעי השייט מופיעים בתוכנית כאופציונליים. קראו את סעיפי "כלול" ו"לא כלול" לפני התשלום, ולא את הכותרת.

ההוצאה במקום מסתכמת לרוב ב-8 עד 15 אירו לאדם: אגרת תיירות מונטנגרית (בסביבות 3 אירו באחד המוצרים), כניסה לכנסייה (בסביבות 5 אירו באחד הסיורים) והשייט עצמו כשאינו כלול. מחיר שייט עצמאי מהמזח מדווח בסביבות 5 אירו לאדם הלוך וחזור. הסכומים משתנים לפי מוצר, ולכן לאמת מול הספק.

הלחץ על המזח

נוסעים מדווחים על מורי דרך שמפעילים לחץ חברתי להעלות את הקבוצה כולה על סירה של מכר, במחיר של כ-10 אירו לאדם. זו לא בהכרח הונאה, אבל כשהקבוצה צמודה קשה להתנגד. שאלו מראש מה המחיר ומה כלול.

פראסט עצמה

העיירה נמתחת לאורך קו המים, עם ארמונות בארוקיים וכנסיות, ובתיה נבנו בידי משפחות של קברניטים וסוחרי ים. מי שנשאר לו זמן אחרי האי, שיעצור לקפה על הטיילת במקום להסתובב ללא כיוון.

זמן, קוד לבוש וקצב

בפראסט ניתנות לרוב בין 45 דקות לשעה וחצי, תלוי במוצר, וחלק מהזמן הולך על התור לסירה. בכניסה לכנסייה כתפיים וברכיים מכוסות, ובלי בגד ים; מכנסיים קצרים וחולצה רגילה מקובלים. מי שמגיע בבוקר מוקדם מקדים את האוטובוסים הגדולים, והמזח פנוי יותר.

קוטור: מה נכנס בשעתיים וחצי ומה לא

העיר העתיקה בשעתיים וחצי

העיר העתיקה של קוטור היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מ-1979, והיא לב היום. מבוך של סמטאות אבן, כיכרות קטנות ושערי עיר, מוקף חומה ארוכה שמטפסת על ההר. סיור מודרך של חצי שעה נותן את הכיוון, והשעתיים שאחריו הן שלכם.

קתדרלת סנט טריפון היא העצירה האחת שכדאי לא לדלג עליה, עם כניסה בתשלום נפרד של כמה אירו (בסביבות 3 אירו לפי דיווחים). את כל השאר עושים בהליכה חופשית בלי כרטיס.

מסלול מוצע לשעתיים וחצי

• 20 דקות: שער הים, כיכר הנשק ומגדל השעון, כדי להתמצא.
• 30 דקות: הקתדרלה, ואחריה כנסיית סנט לוק הקטנה והסמטאות שמסביב.
• 60 דקות: הליכה חופשית, חומות, קפה או ארוחה קלה.
• 30 דקות: מרווח ביטחון לחזרה לנקודת המפגש. זה הסעיף הראשון שמתקצר, וכאן נתקעים האיחורים.

זו הצעה שלנו, לא תוכנית רשמית. היא עובדת כי היא שומרת מרווח, ומרווח הוא מה שחסר ברוב הביקורים בקוטור.

המבצר שלא נכנס בסיור

המבצר של סן ג'ון הוא טיפוס של כ-1,350 מדרגות לגובה של כ-260 מטר, כ-45 דקות עלייה ועוד כ-30 דקות ירידה. בקיץ בצהריים זו משימה לא לילדים קטנים ולא למי שנועל סנדלים.

או שאתם עולים ואוכלים משהו בדרך חזרה, או שאתם מבקרים בעיר ומוותרים על המבצר. שניהם יחד לא נכנסים בשעתיים וחצי, וניסיון לדחוס אותם נגמר לרוב באיחור לאוטובוס.

המפרץ עצמו

מפרץ קוטור מכונה לעיתים "הפיורד הדרומי של אירופה", אך מבחינה גאולוגית זה עמק נהר שהוצף, ובין ההרים התלולים לבין המים נשמרו עיירות קטנות שכל אחת מהן הייתה פעם נמל. מוצרים שונים בונים את הדרך בין פראסט לקוטור בצורה שונה: חלקם נוסעים באוטובוס, וחלקם מחברים את שתי העיירות בשייט. סיור השייט מפראסט לקוטור בנוי סביב המים. הסיור עם שייט במפרץ מקוטור משלב את האי, שייט במפרץ והגעה לקוטור מהים. מי שרוצה להרגיש את המפרץ ולא רק לראות אותו מהחלון יסתדר טוב יותר עם אחד מאלה.

סיור בקבוצה קטנה שמוסיף את בודווה, כמו הסיור הקטן לפראסט, קוטור ובודווה, נותן עוד עיר ביום אחד אך מקצר את הזמן בכל אחת מהן.

סיור מאורגן או נסיעה עצמאית: מה מוותרים ומה מרוויחים

מה מוותרים

• גמישות. אי אפשר להישאר עוד חצי שעה בפראסט כשהאור יפה, וגם לא לברוח מקבוצה רועשת.
• זמן ארוך בקוטור. שעתיים וחצי עד שלוש שעות חופשיות הן הרף העליון, ואין ערב בעיר אחרי שהתיירים הולכים.
• המבצר וארוחה רגועה. מי שרוצה את המבצר מוותר בדרך כלל על ישיבה במסעדה.
• חוף בבודווה. גם בסיורים שכוללים אותה זו עצירה, לא יום ים.

מה מרוויחים

כביש המפרץ צר, מפותל ועמוס, והחנייה בקוטור ובפראסט מוגבלת. בסיור אין נהיגה, אין חנייה והגבול מטופל על ידי נהג שעושה את זה כל יום. מורה דרך מקומי בקוטור חוסך את הבלבול בסמטאות. מי שנוסע ברכב שכור צריך לבדוק עם חברת ההשכרה אישור חציית גבול וכיסוי ביטוחי למונטנגרו, ובלי זה אין טעם לתכנן עצמאית. את הפרטים על נהיגה בקרואטיה ריכזנו כאן.

המאזן פשוט. סיור קונה שקט, נסיעה עצמאית קונה זמן.

עלות מול ערך

סיור מאורגן מתחיל בסביבות 60-70 דולר לאדם (מחיר מייצג לבדיקה). נסיעה עצמאית מחליפה את המחיר בדלק, חנייה, אגרות, חלק מהביטוח וחצי יום של מתח בכביש צר, ולכן ההפרש קטן בהרבה מכפי שנראה בהשוואה ראשונה. הוא מתהפך רק בקבוצה גדולה שנוסעת ברכב אחד, ועדיין בלי פתרון לתור.

הכרעה

ביום ארוך בקיץ עם ילדים או בלי רכב, בחרו בסיור המאורגן. בעונות הכתף עם רכב שכור ואישור חציית גבול, נסיעה עצמאית ביציאה מוקדמת נותנת יותר קוטור. מי שמתלבט וטס למחרת צריך לבחור בסיור, כי הוא היחיד שמטפל בתור במקומכם.

איזה מוצר לבחור: ההבדלים בין הסיורים

הסיור המרכזי: שייט במפרץ קוטור

Montenegro Day Trip with Cruise in Kotor Bay הוא המוצר המרכזי בקבוצה: כ-11 שעות, מורה דרך דובר אנגלית, איסוף מ-21 נקודות בדוברובניק וביטול חינם עד 24 שעות מראש. שימו לב שבתוכנית שלו שלבי השייט מופיעים כאופציונליים, ולכן אל תניחו שהם כלולים רק כי הם בכותרת.

סיורים עם שייט כלול

Montenegro Day Trip with Boat Cruise כולל לפי תיאור המוצר סיור שייט במפרץ, ביקור באי ומורה דרך מקומי בקוטור, והוא הבחירה הבטוחה למי שרוצה שהשייט יהיה חלק מהמחיר. ב-Viator יש מוצר דומה, Montenegro with Boat cruise in Kotor Bay, עם איסוף ב-6:40 וכ-8 אירו במזומן לאדם במקום (אגרת תיירות וכניסה לאי). הסיור לאי גבירתנו של הסלעים מ-Viator נמכר באותה לוגיקה של שייט קצר וקוטור.

הבסיס הזול

From Dubrovnik: Montenegro Day Trip הוא הגרסה הבסיסית, עם כשלוש שעות בקוטור ואפשרות לבודווה. כאן השייט לאי הוא בתשלום נוסף, ולכן המחיר הנמוך עלול להטעות.

איך בוחרים

שאלה אחת מכריעה: האם השייט כלול. אם כן, קחו את מוצר השייט. אם אתם רוצים עוד עיר, קחו את הקבוצה הקטנה. אם מה שחשוב הוא המחיר, קחו את הבסיס והוסיפו לחשבון כ-10 אירו. מחירים, שעות ותוכנית משתנים בין עונות, ולכן לאמת הכול בדף המוצר לפני ההזמנה.

מי שמתכנן גם ימים בדוברובניק עצמה יכול לבדוק אם כרטיס התיירים של העיר משתלם לו, אבל הוא לא חל על מונטנגרו.

טיפים והטעויות שחוזרות

טיפים שחוזרים אצל מי שעשה את זה

• מזומן באירו: במונטנגרו משלמים באירו, ובעסקים קטנים ובחלק מהכניסות מעדיפים מזומן.
• פראסט לפני האוטובוסים: מי שמגיע מוקדם מוצא את המזח פנוי יחסית.
• מצלמות הגבול: בדקו אותן בבוקר היציאה ובשעת החזרה אם אתם נוסעים עצמאית.
• נעליים: האבן של קוטור חלקה, ובקיץ חם. סנדלי ים הם טעות.
• אוכל: מי שאוכל מהר בקוטור מרוויח שעה לסיור ברחובות, ומי שמתיישב לארוחה מוותר על משהו אחר.

מתי בשנה ומי כדאי שיוותר

מאי, יוני, ספטמבר ואוקטובר הם החודשים הנוחים: הגבול מהיר יותר, החום נסבל והעיר העתיקה פחות דחוסה. בצהרי יולי ואוגוסט היום הופך למבחן סבלנות. בחורף יש פחות יציאות ופחות שעות אור, ולכן לבדוק זמינות לפני שמזמינים.

מי שסובל מבחילה בנסיעות, משפחות עם תינוקות או נוסעים שמתקשים בשעות ארוכות בלי מנוחה צריכים לשקול גרסה פרטית או לדלג. לילדים כדאי להכין משהו לאוטובוס ולהביא מים.

הטעויות הישראליות הנפוצות

שוכחים שהיום מתחיל ב-6:40. מזמינים ליום לפני טיסה. מניחים שהשייט כלול. לא מביאים מזומן באירו. משאירים את הדרכון במלון כי "זה רק יום".

הצעד המעשי: פתחו את דף המוצר שבחרתם, בדקו בסעיף "כלול / לא כלול" אם השייט לאי כלול, הזמינו ליום חול באמצע השבוע ושמרו מזומן באירו לפני היציאה. לבדיקת זמינות בסיור המרכזי.

שאלות נפוצות