כנסיית ומנזר Sv. Marija de Taurello (סנטה מריה דה טאורלו) הם שרידי מנזר בנדיקטיני מהמאה ה-13 שעמד סמוך לשוק הדגים העתיק של ספליט, צפון-מזרחית לכיכר העם - לא הכנסייה הבנויה בתוך שער הברזל, כפי שרבים חושבים בטעות. השטח היום גדור וכמעט כל המבנה נעלם, אך הסיפור מאחוריו עובר משוק בקר רומי ועד לפרויקט כנסייה נטוש.
שני האתרים חולקים שם קרוב במקרה: זו שבשער הברזל נקראת היום בקרואטית Gospa od Zvonika (גבירתנו של מגדל הפעמונים) ומוכרת בעיקר בזכות מגדל הפעמונים הרומנסקי שמזדקר מעל השער, בעוד ש-Sv. Marija de Taurello היא מנזר נשים נפרד לגמרי, שעמד כמה מאות מטרים משם, קרוב לחוף הים ולשוק הדגים ההיסטורי של העיר. הבלבול בין השניים נפוץ גם בקרב מדריכים עצמאיים ואפליקציות סיור, ושווה להבהיר אותו לפני שיוצאים לחפש את השרידים.
מאחורי גדר צנועה ליד נחל הדוברי (Dobrić) לשעבר מסתתרת אחת השכבות ההיסטוריות המורכבות ביותר בעיר העתיקה: כנסייה קדומה, מנזר נשים מוקף חומות, קפלת מריה שממנה נלקח ציור עתיק, קסרקטין צרפתי, מחסן טבק, ולבסוף - שלד בטון של כנסייה אורתודוקסית שמעולם לא הושלמה.
איפה בדיוק זה נמצא - ולמה מבלבלים בין שני אתרים בספליט
המיקום המדויק של כנסיית ומנזר Sv. Marija de Taurello הוא רובע צפוף שבין רחוב Domaldova לרחוב Obrova, צפון-מזרחית לכיכר העם (Narodni trg) - הכיכר ההיסטורית שמחוץ לחומות ארמון דיוקלטיאנוס עצמו, אך צמודה אליהן. מדובר בהליכה של כמה דקות בלבד משוק הדגים ההיסטורי (Ribarnica) של העיר, באזור שבו זרם פעם נחל בשם דוברי (Dobrić) - כיום מכוסה לגמרי ברחובות המרוצפים של העיר העתיקה. שם הרחוב kraj Svete Marije (פינת סנטה מריה), שעדיין מופיע על שלטי הרחובות באזור, הוא כמעט הסימן היחיד שנותר בשטח לזכר המנזר.
למה כל כך קל להתבלבל עם אתר אחר
הבלבול בין St. Mary de Taurello לבין הכנסייה הבנויה ממש בתוך שער הברזל (Željezna vrata) של ארמון דיוקלטיאנוס נפוץ, ומסיבה מובנת: שני האתרים נקשרים בשלב כלשהו בהיסטוריה שלהם לדמותה של מריה. אלא שמדובר בשני מבנים נפרדים לגמרי, במרחק כמה מאות מטרים זה מזה. הכנסייה שבשער הברזל נקראת כיום בשמה הקרואטי Gospa od Zvonika (גבירתנו של מגדל הפעמונים) - זו שמגדל הפעמונים הרומנסקי הקטן שלה, מהמאה ה-11, עדיין בולט מעל השער ונחשב לאחד המגדלים העתיקים ביותר ששרדו על החוף הקרואטי של האדריאטי. במקורה, במאה ה-6, היא נקראה כנסיית סנט תיאודור, ורק בעקבות הצבתה של איקונה נערצת של מריה במאה ה-13 קיבלה את שמה הנוכחי.
מה ההבדל בפועל בשטח
מי שמגיע לשער הברזל ומחפש שם את St. Mary de Taurello לא ימצא אותה - שם עומדת כנסייה אחרת לגמרי, קטנה ומיוחדת בפני עצמה. St. Mary de Taurello נמצאת בכיוון ההפוך, קרוב יותר לחוף הים ולשוק הדגים, וכפי שיתברר בהמשך, כמעט ואינה קיימת עוד כמבנה שלם.
מקור השם 'דה טאורלו' - שוק הבקר הנשכח של ספליט
הכינוי דה טאורלו (de Taurello) אינו מקרי. המסורת המקומית והמחקר ההיסטורי מקשרים אותו לשוק בקר או ליריד בעלי חיים שהתקיים באזור בעבר - taurus בלטינית פירושו שור. שמות מקומות שנגזרים מפעילות מסחר בבעלי חיים נפוצים בערים עתיקות באגן הים התיכון, ולרוב הם מעידים על אזור שהיה פעם שולי לעיר המבוצרת - מקום שבו נערכה סחורה מלוכלכת ורועשת מדי בשביל הרחובות הפנימיים של הארמון הרומי.
מקבילה רומית מוכרת
הדוגמה המפורסמת ביותר לתופעה הזאת היא הפורום בואריום (Forum Boarium) ברומא עצמה - שוק הבקר העתיק של הבירה הקיסרית, שהתקיים לצד נחל הטיבר. ספליט, שנבנתה במקור כארמון פרישה מבוצר לקיסר דיוקלטיאנוס בתחילת המאה ה-4 לספירה, ירשה עם הזמן דפוסי חיים עירוניים דומים לערים רומיות רגילות - כולל שווקים ייעודיים מחוץ לליבה המבוצרת, כמו האזור שבו קם מאוחר יותר מנזר St. Mary de Taurello.
שמות רחובות ששומרים היסטוריה כלכלית
גם היום, שמות רחובות רבים בערים דלמטיות עתיקות משמרים זיכרון של שווקים, מלאכות ובעלי מקצוע שפעלו במקום מאות שנים לפני שהפכו לרחובות מגורים שקטים. kraj Svete Marije הוא כזה: שילוב של שם קדושה נוצרית עם זיכרון כלכלי קדום בהרבה, שרובד אחד מעליו.
מכנסייה קדומה למנזר בנדיקטיני מוקף חומות - תולדות הבניין
המקורות ההיסטוריים ממקמים כנסייה נוצרית קדומה על שם מריה באזור כבר סביב המאה ה-11, במרחק הליכה קצרה מהכיכר המרכזית. במאה ה-13 הוקם לצד הכנסייה הקיימת מנזר נשים בנדיקטיני מוקף חומות, שקיבל את השם Sv. Marije de Taurello - שילוב של שם הקדושה עם שם המקום. המנזר שירת נזירות בנדיקטיניות לאורך מאות שנים, בתפקיד שהיה שגרתי בערים דלמטיות של ימי הביניים: מסגרת חיים דתית סגורה לנשים ממשפחות אמידות, לצד תפקיד כלכלי וקהילתי בעיר.
מה ידוע על הארכיטקטורה
לפי תיאורים היסטוריים, הכניסה למתחם עברה דרך אטריום שהוביל לחצר פנימית, וממנה אל הכנסייה עצמה, שכללה שני קפלות וחדר מזוודה (סקריסטיה). בשיפוצים של המאות ה-17-18 שולב בקיר הדרומי סמל אבן חצוב של משפחת צ'יפצ'י מהמאה ה-14 - עדות לתרומה או לחסות אריסטוקרטית על המנזר. שער גותי מהמאה ה-15 ואטריום מהמאה ה-18 היו בין האלמנטים הבולטים שנותרו גלויים גם אחרי שהמנזר עצמו הפסיק לתפקד כמוסד דתי.
קפלת מריה של הארכיבישוף קופילי
ב-1711 העניק הארכיבישוף של ספליט, סטייפן קופילי (Stjepan Cupilli), אישור להקמת קפלה נוספת המוקדשת למריה הבתולה בתחום המתחם, וב-1716 היא נחנכה רשמית. הקפלה אכסנה ציור נערץ ועתיק של מריה עם ישו התינוק, שכבר באותה תקופה נחשב לעתיק יומין. הציור הזה לא נשאר במקום: ב-1819, אחרי שגורל המנזר עצמו כבר נחתם, הוא הועבר לכנסייה באזור סוסטיפן (Sustipan) - חצי האי הירוק שממערב לעיר העתיקה, שם אפשר עדיין לבקר היום.
סיור רגלי בארמון דיוקלטיאנוס ובעיר העתיקה
מדריך מקומי מוביל בין הפריסטיל, הקתדרלה והשערים ההיסטוריים - כולל ההסברים על הכנסיות הזעירות שנבלעו בתוך החומות עצמן.
בדיקת זמינות ומחיר ←שקיעה תחת השלטון הצרפתי - מקסרקטין ועד מחסן טבק
כמו רוב המוסדות הדתיים בדלמטיה, גם מנזר St. Mary de Taurello לא שרד את התקופה הנפוליאונית. השלטון הצרפתי, שהשתלט על החוף הדלמטי בתחילת המאה ה-19 והקים את מה שנודע כפרובינציות האיליריות, פירק שיטתית מוסדות מנזריים ברחבי האזור - כולל זה. ב-1807-1808 חדל המנזר לתפקד כמוסד דתי, נכסיו פוזרו או הושמדו, והנזירות שעדיין נותרו נאלצו לעזוב.
מקסרקטין למחסן טבק
המבנה שנותר לא נהרס מיד - הוא קיבל תפקידים חילוניים חדשים, כפי שקרה למוסדות דתיים רבים אחרים שהתפנו תחת השלטון הצרפתי ואחר כך האוסטרו-הונגרי: שימש כקסרקטין צבאי, כמחסן טבק, וגם כתחנת ז'נדרמריה. הסבת מבני מנזרים למחסנים ולמתקנים צבאיים הייתה דפוס נפוץ מאוד בכל דלמטיה בתקופה הזאת.
תוכנית התיאטרון שלא יצאה לפועל
פרט סקרן במיוחד: ב-1819 תכנן האדריכל הדלמטי הידוע ויצקו אנדריץ' (Vicko Andrić) - שם מוכר לכל מי שמתעניין באדריכלות הניאו-קלאסית של ספליט - להפוך חלק מהמתחם לבניין תיאטרון. התוכנית מלמדת עד כמה המקום נתפס באותה תקופה כשטח עירוני פנוי לשימוש חדש, לא כאתר מורשת שיש לשמר.
1935 ואילך - חפירות, הריסה, ופרויקט כנסייה שמעולם לא הושלם
עד תחילת המאה ה-20 המתחם כבר היה במצב של הריסה חלקית. ב-1935 בוצעה הריסה נוספת שחשפה, כמעט באקראי, ממצאים ארכיאולוגיים מהמאה ה-11 ומהתקופה הרומית - שברי אבן, פרטי בנייה וקישוטים שהועברו למוזיאון הארכיאולוגי של ספליט, שם הם נשמרים עד היום כעדות לשכבות ההיסטוריה שהצטברו במקום.
הפרויקט הביזנטי-החדש שנקטע
מ-1939 ואילך פונה השטח בהדרגה כדי לפנות מקום לפרויקט שאפתני: כנסייה אורתודוקסית בסגנון ניאו-ביזנטי, שתוכננה בידי אדריכל בלגרדי. הבנייה נעצרה עוד לפני שהושלמה - מלחמת העולם השנייה, קשיי מימון והתנגדות מקצועית ומקומית מנעו את סיומה. מה שנותר הוא שלד בטון לא גמור, שעומד עד היום כתזכורת מוזרה לכך שגם המאה ה-20 הוסיפה לחלקת הקרקע הזאת שכבה משלה, ולא סיימה אותה.
המצב היום
כל האתר - שרידי המנזר הימי-ביניימי, שברי הכנסייה הקדומה ושלד הכנסייה הביזנטית-החדשה גם יחד - גדור ולא נגיש לציבור. מה שאפשר לראות מבחוץ הוא בעיקר גדרות, לעיתים חלק מקיר ישן, ושילוט רחוב שמזכיר את שמו הישן של הרובע.
כנסיות זעירות שנבלעו בשערי ארמון דיוקלטיאנוס - תופעה חוזרת בספליט
הרעיון של מבנה דתי קטן שמנצל שריד רומי גדול אינו ייחודי ל-St. Mary de Taurello - הוא מוטיב שחוזר על עצמו בכמה נקודות בחומות ארמון דיוקלטיאנוס, אף שהתוצאה הסופית שונה מקצה לקצה מאתר לאתר.
קפלת סן מרטין מעל שער הזהב
מעל שער הזהב (Zlatna vrata), השער הצפוני והמפואר ביותר של הארמון, מוסתרת קפלת סן מרטין הזעירה - שהוקמה, כמו הכנסייה שבשער הברזל, כבר במאה ה-6 במסדרון השמירה המקורי מעל השער. היא נחשבת לאחת הכנסיות הקטנות ביותר באירופה שעדיין פועלות, ומהווה חלק ממנזר דומיניקני נשי.
Gospa od Zvonika מעל שער הברזל
כפי שפורט למעלה, מעל שער הברזל שוכנת הכנסייה שאיתה מתבלבלים לרוב עם St. Mary de Taurello - זו ששרדה במלואה כמעט, על מגדל הפעמונים הרומנסקי שלה, והפכה לאחד הסמלים המצולמים ביותר של העיר העתיקה.
ולמה St. Mary de Taurello לא שרדה כמוהן
ההבדל המרכזי הוא מיקום: שתי הכנסיות שבשערים היו חלק פיזי בלתי נפרד מחומות הארמון עצמן, מה שהגן עליהן במידה רבה מהריסה שיטתית. St. Mary de Taurello, לעומת זאת, עמדה כמבנה עצמאי מחוץ לגרעין המבוצר, ולכן הייתה חשופה הרבה יותר לגחמות התכנון העירוני של כל דור - מהשלטון הצרפתי ועד מתכנני המאה ה-20.
איך לאתר את השרידים בטיול רגלי - טיפים ממטיילים ותיקים
מי שמגיע במיוחד כדי לראות את St. Mary de Taurello עלול להתאכזב - אין כאן שער כניסה, שילוט תיירותי או שעות ביקור. מדובר בסיור של חמש עד עשר דקות, שמתגמל בעיקר את מי שיודע למה הוא מסתכל.
מתי ללכת ומה לחפש
מטיילים ותיקים שחוזרים לספליט שוב ושוב מדווחים על כמה תובנות שלא תמיד מופיעות במדריכים הרשמיים: ראשית, כיכר העם והרחובות שמסביבה עמוסים במיוחד בין השעות 11:00-15:00, כשקבוצות מספינות השייט מגיעות במקביל לתיירי היום - שעות הבוקר המוקדמות, לפני 09:00, או שעות אחר הצהריים המאוחרות, נעימות משמעותית יותר להתבוננות רגועה בפרטים קטנים כמו שלט רחוב. שנית, רוב הסיורים המודרכים הרגילים בארמון דיוקלטיאנוס מתמקדים בליבה הקלאסית - הפריסטיל, הקתדרלה, המרתפים - ומדלגים לגמרי על הרובע שסביב שוק הדגים, כך שסטייה עצמאית של כמה דקות אחרי סיור מאורגן חושפת פינה שקטה יחסית שרוב התיירים לא רואים בכלל. שלישית, שוק הדגים הסמוך ידוע במסורת מקומית כשוק דגים כמעט נטול זבובים - הודות למי גופרית שמקורם עוד במערכת המים המקורית של הארמון הרומי, שדוחים חרקים. רביעית, כדאי לדעת מראש שגם אפליקציות סיור עצמי ומדריכי אודיו לעיתים ממשיכים לבלבל בין שני האתרים, כך שאם מדריך קולי מדבר על כנסיית מריה שמעל שער - סביר שהכוונה לכנסייה שבשער הברזל, לא לזו שכאן.
לשלב עם סיור מודרך בעיר העתיקה
הדרך הנוחה ביותר להבין את השכבות ההיסטוריות של האזור - כולל את הרובע שבו עמד St. Mary de Taurello - היא סיור רגלי מודרך בארמון דיוקלטיאנוס ובעיר העתיקה, שבו מדריך מקומי מצביע גם על פרטים שקל לפספס לבד. אפשר גם לשלב את הסיור עם אוטובוס הסיור של ספליט להיכרות מהירה עם העיר לפני שיוצאים לרגל.
טיפ למשפחות ומטיילים ישראלים
ספליט היא יעד נוח יחסית למשפחות ישראליות שמתכננות טיול עצמאי ראשון באירופה: הטיסות הישירות מתל אביב עונתיות ומרוכזות בעיקר בקיץ, כך שכדאי לבדוק זמינות מראש או לשקול חיבור דרך זאגרב. מי שמגיע עם רישיון נהיגה ישראלי יכול לשכור רכב ולנהוג בקרואטיה בקלות יחסית, וכדאי מראש ללמוד כמה מילים בשפה המקומית - במיוחד ברובעים כמו זה שסביב שוק הדגים, שפחות רגילים לתיירות המונית.
מה עוד לראות בסביבה הקרובה
מרחק ההליכה הקצר של St. Mary de Taurello משאר אתרי המפתח של העיר העתיקה הופך אותו לתוספת קלה לכל מסלול קיים, לא ליעד שצריך לתכנן סביבו יום שלם.
בתוך חומות הארמון
הפריסטיל המרכזי, קתדרלת סנט דומניוס - שהייתה במקור המאוזוליאום של דיוקלטיאנוס עצמו - ומגדל הפעמונים שמעליה, כולם במרחק הליכה של כמה דקות. גם המרתפים המפורסמים של הארמון, שדרכם עוברים היום רוב המבקרים בכניסה מצד הנמל, קרובים מאוד.
מחוץ לחומות
שוק הדגים עצמו, הטיילת (Riva) עם שדרת הדקלים המשקיפה לים, ורחובות הקניות המרכזיים של העיר העתיקה - שם אפשר למצוא גם חנויות והמלצות שופינג בספליט - כולם נגישים ברגל תוך דקות ספורות מהאזור. שילוב של כל האלמנטים האלה במסלול אחד הוא הדרך הכי טבעית להכיר את השכבות השונות של ספליט בלי לבזבז זמן על ניווט מיותר.
| מבנה | מיקום בארמון דיוקלטיאנוס | סטטוס היום |
|---|---|---|
| Sv. Marija de Taurello (St. Mary de Taurello) | צפון-מזרחית לכיכר העם, ליד שוק הדגים - מחוץ לחומות | שרידים חבויים, השטח גדור וסגור לציבור |
| Gospa od Zvonika (גבירתנו של מגדל הפעמונים) | בתוך שער הברזל (Željezna vrata), בחומה המערבית | מגדל פעמונים מהמאה ה-11 שרד, ניתן לצפייה מבחוץ |
| קפלת סן מרטין | מעל שער הזהב (Zlatna vrata), בחומה הצפונית | עדיין פעילה, מהכנסיות הקטנות ביותר באירופה |
| קתדרלת סנט דומניוס | מרכז הארמון - מאוזוליאום דיוקלטיאנוס לשעבר | פעילה, פתוחה לביקור בתשלום עם מגדל הפעמונים |
| מקדש יופיטר לשעבר | מערבית לפריסטיל, צמוד לקתדרלה | משמש כבפטיסטריון הקתדרלה, פתוח לביקור |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- השטח של St. Mary de Taurello גדור לגמרי - אין כניסה מאורגנת, ומדובר בצפייה מבחוץ בלבד
- אל תבלבלו עם הכנסייה שבתוך שער הברזל (Gospa od Zvonika) - שני מבנים שונים לגמרי, במרחק כמה מאות מטרים זה מזה
- השם 'דה טאורלו' קשור ככל הנראה לשוק בקר עתיק שהתקיים באזור
- כמעט כל מה שנותר בשטח הוא שם רחוב (kraj Svete Marije) ושברי אבן חבויים בין בניינים מודרניים
- ההיסטוריה של המקום עוברת דרך שלטון צרפתי, קסרקטין, מחסן טבק ופרויקט כנסייה אורתודוקסית שלא הושלם
- הביקור נמשך כ-5-10 דקות ומשתלב בקלות עם סיור רגלי בעיר העתיקה או בדרך לשוק הדגים
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לחפש שלט כניסה או שעות ביקור רשמיות - אין כאלה, השטח פרטי וגדור
- להתבלבל עם הכנסייה שבשער הברזל ולתכנן זמן ביקור לפי מידע שמתאר בטעות אתר אחר
- לצפות למבנה כנסייה שלם - בפועל נותרו רק שברי קיר ושילוט רחוב
- לוותר מראש על הביקור בגלל שהוא 'לא אטרקציה' - בפועל זו סטייה של דקות בודדות בדרך לשוק הדגים
- לחשוב שהשלד הביזנטי-החדש שרואים הוא חלק מהמנזר המקורי - הוא נבנה מאות שנים מאוחר יותר, על אותה חלקת קרקע בלבד
שאלות נפוצות
מה זה בעצם כנסיית ומנזר St. Mary de Taurello?
מדובר במנזר נשים בנדיקטיני שהוקם במאה ה-13 ליד כנסייה קדומה יותר, בסמוך לשוק הדגים ההיסטורי של ספליט. המנזר בוטל בתחילת המאה ה-19 תחת השלטון הצרפתי, ומאז שימש כקסרקטין, כמחסן טבק, ולבסוף פונה כמעט לגמרי לטובת פרויקט כנסייה שמעולם לא הושלם.
האם אפשר להיכנס לבקר בפנים?
לא. השטח גדור וסגור לציבור, ואין בו כניסה מאורגנת או שעות ביקור. מה שנותר לראות הוא בעיקר מבחוץ - קטעי חומה ישנים ושילוט רחוב היסטורי.
האם זו אותה כנסייה שבנויה בתוך שער הברזל בספליט?
לא, וזה בלבול נפוץ. הכנסייה שבתוך שער הברזל נקראת היום Gospa od Zvonika, שרדה כמעט במלואה ומגדל הפעמונים הרומנסקי שלה עדיין בולט מעל השער. St. Mary de Taurello היא מנזר נפרד לגמרי, שעמד קרוב לשוק הדגים ומחוץ לחומות הארמון.
מאיפה הגיע השם 'דה טאורלו'?
המסורת המקומית מקשרת את השם לשוק בקר או ליריד בעלי חיים שהתקיים באזור בעבר - taurus בלטינית פירושו שור, בדומה לפורום בואריום ההיסטורי ברומא.
איפה בדיוק זה נמצא ואיך מגיעים?
האזור שוכן צפון-מזרחית לכיכר העם של ספליט, בין רחוב Domaldova לרחוב Obrova, כמה דקות הליכה משוק הדגים ומהעיר העתיקה - כולו בטווח הליכה נוח מכל מלון במרכז ספליט.
כמה זמן כדאי להקדיש לביקור?
בין חמש לעשר דקות מספיקות לצפייה בשרידים ובשילוט, ומומלץ לשלב את זה כסטייה קצרה מסיור רגלי רחב יותר בעיר העתיקה ובארמון דיוקלטיאנוס.