הספריה האוניברסיטאית רייקה שוכנת ברחוב דולאץ 1 במרכז ההיסטורי של רייקה (Rijeka) שבקרואטיה, בתוך בניין רנסנסי מרשים משנת 1887 שנבנה במקורו כבית ספר יסודי לבנות. הכניסה למבנה ולתערוכת הקבע שבתוכו חינמית לחלוטין, ועיקר העניין למבקר החיצוני הוא תערוכת "הכתב הגלגוליטי" - שכפולים של לוחות אבן סלאביים עתיקים, ובראשם לוח באשקה המפורסם מהאי קרק.

מדובר בהמשך ישיר של רצף היסטורי עתיק בהרבה מהמבנה עצמו: שורשי האוסף מגיעים ל-23 בנובמבר 1627, אז הוקמה ברייקה ספריית מכללת ישועים וגימנסיה. רק לאחר ביטול מסדר הישועים ב-1773 ואיחוד אוספים ב-1782 נוצרה ספריית גימנסיה עירונית, וזו התפתחה לאורך יותר ממאה שנה עד שקיבלה ב-1948 מעמד עצמאי כ"ספריה המדעית", הצטרפה לאוניברסיטת רייקה ב-1979 וקיבלה את שמה הרשמי הנוכחי ב-1995.

מבחינת מתכנן טיול, מדובר ביעד קצר וממוקד - חצי שעה עד שעה בתוך סיור רגלי רחב יותר במרכז רייקה ההיסטורי, ולא אטרקציה שמצדיקה נסיעה ייעודית. לפי דיווחי מטיילים ותושבים, השילוב הטבעי ביותר הוא בשעות הבוקר של אמצע השבוע, כשהרחובות הסמוכים עדיין רגועים לפני שמתמלאים בפעילות הצהריים.

בין בית ספר לבנות לספריה מדעית: תולדות המבנה מ-1887

הבניין שבו שוכנת הספריה האוניברסיטאית רייקה היום לא נבנה מלכתחילה כספריה. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 עמד במקום הרחוב שנקרא אז via Clotilde inferiore - היום דולאץ 1 (Dolac) - בניין מפואר בסגנון רנסנס איטלקי בשל, שהוקם בהזמנת עיריית רייקה עבור בית ספר יסודי לבנות בשם Scuola elementare femminile Emma Brentari. הבנייה הושלמה ב-1887, ובית הספר עצמו נפתח לתלמידותיו ב-9 בינואר 1888.

האדריכל מטריאסטה שחיקה את ונציה

מאחורי התכנון עומד האדריכל ג'אקומו זמאטי (Giacomo Zammattio) מטריאסטה, שפעל ברייקה ובסביבתה בין השנים 1883-1905 והותיר בה כמה מהמבנים ההיסטוריציסטיים המשמעותיים ביותר בעיר. עבור הבניין ברחוב דולאץ בחר זמאטי במודל נועז יחסית לבית ספר עממי: חזית המבנה שואבת השראה ישירה מבניין ה-Biblioteca Marciana המפורסם בכיכר סן מרקו בוונציה, עם קשתות, פילסטרים ופרופורציות קלאסיות שמעניקות למבנה נוכחות של ארמון תרבות ולא של מוסד חינוכי שגרתי.

יוזם הפרויקט

מאחורי היוזמה עמד ראש עיריית רייקה דאז, ג'ובאני דה צ'יוטה, שראה בהשקעה במבנה חינוכי מרשים חלק מהצהרת המעמד העירונית של רייקה כנמל חשוב באדריאטיקה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

הבניין שרד גם תקופה קשה: הפצצות בעלות הברית ב-1945 במהלך מלחמת העולם השנייה פגעו בו, ורק בין 1948 ל-1954 הוא שופץ והותאם מחדש כדי לשמש את הספריה המדעית שזה עתה הוקמה. המבנה שרואים היום המבקרים הוא אפוא שכבה אחת בסיפור ארוך בהרבה, שבו הפונקציה המקורית שונה כמעט לחלוטין מזו של היום.

1627: ראשיתה כספריית מכללת הישועים ברייקה

העניין ברצף ההיסטורי של הספריה מתחיל הרבה לפני 1887. ב-23 בנובמבר 1627 הוקמה ברייקה ספריה כחלק ממכללת ישועים וגימנסיה - מוסד חינוכי-דתי שהיה שכיח בערי האימפריה ההבסבורגית באותה תקופה. אוסף הספרים שנאסף שם, בעיקר טקסטים תיאולוגיים, קלאסיים ומדעיים בלטינית, מהווה את הגרעין ההיסטורי העמוק ביותר של האוסף הקיים כיום בספריה האוניברסיטאית רייקה.

ביטול מסדר הישועים ואיחוד האוספים

ב-1773 ביטל האפיפיור את מסדר הישועים ברחבי אירופה, ומוסדותיו ברייקה נסגרו בעקבות כך. הרפורמות היוזפיניות, על שם הקיסר יוזף השני, שינו את פני החינוך וההשכלה הגבוהה באזור. ב-1782 אוחד אוסף ספרי הישועים עם שתי תרומות פרטיות משמעותיות - אוסף בנזוני ואוסף מרוטי - וכך נוצרה ספריית הגימנסיה העירונית של רייקה, גוף שהמשיך לפעול ולגדול לאורך המאה ה-19 כולה, עוד לפני שעבר אי פעם לבניין דולאץ 1.

מדוע זה חשוב למבקר של היום

מבקר שנכנס היום לבניין מ-1887 לא רואה רק ספריה אקדמית פעילה, אלא את התוצר הסופי של כמעט 400 שנות רצף בלתי פוסק של אספנות ושימור ברייקה - עיר שעברה בין שליטה הבסבורגית, איטלקית, יוגוסלבית וקרואטית עצמאית, כשבכל תפנית שכזו האוסף עצמו נותר בחיים.

מ-1948 ועד היום: כינון הספריה המדעית והצטרפות לאוניברסיטה

הצעד שהפך את המוסד לגוף המוכר היום בשם "הספריה האוניברסיטאית רייקה" (Sveučilišna knjižnica u Rijeci) התרחש ב-14 באוקטובר 1948, כשוועד העם העירוני של רייקה החליט להפריד את הספרים המדעיים מהספריה העירונית הכללית ולהקים תחתם מוסד עצמאי בשם "הספריה המדעית" (Naučna biblioteka). ההחלטה שיקפה מגמה כלל-יוגוסלבית של אותה תקופה: הפרדת ידע אקדמי-מדעי מספריות ציבוריות כלליות והקמת מוסדות מחקר ייעודיים.

הצטרפות לאוניברסיטת רייקה

אוניברסיטת רייקה עצמה הוקמה רק ב-1973, ורק ב-1979 הצטרפה אליה הספריה המדעית כגוף שותף במסגרת האוניברסיטה - צעד שהפך אותה בפועל לספריה האקדמית המרכזית של המוסד. השם הרשמי הנוכחי, "הספריה האוניברסיטאית רייקה", אושר רק ב-1995, זמן קצר אחרי שקרואטיה כבר הייתה מדינה עצמאית.

שני ענפים, שני קהלים

כיום פועלת הספריה בשני מתחמים עיקריים: הבניין ההיסטורי בדולאץ 1, שמשרת בעיקר את מדעי הרוח והחברה ומחזיק גם את תערוכת הגלגוליטיקה שהופכת אותו ליעד רלוונטי גם למבקר לא-אקדמי; וסניף מודרני וגדול יותר בקמפוס האוניברסיטאי בשכונת טרסאט (Trsat), שמשרת בעיקר מקצועות ריאליים והנדסיים ואינו יעד תיירותי במובן הרגיל.

תערוכת הכתב הגלגוליטי - הסיבה המרכזית לביקור מבחוץ

מבחינת מבקר שאינו סטודנט או חוקר, הסיבה המעשית ביותר להיכנס לבניין ברחוב דולאץ היא תערוכת הקבע "הגלגוליטיקה" (Glagoljica), שנפתחה במקום כבר ב-30 בדצמבר 1968 ונחשבת לאחת האוספים המובילים בעולם המוקדשים לכתב הסלאבי העתיק הזה. בין המוצגים - שכפולים של לוחות אבן חרוטים בכתב הגלגוליטי, ובראשם שכפול לוח באשקה (Baščanska ploča) המקורי מהאי קרק (Krk) - אחד המסמכים החשובים ביותר שנותרו מהתרבות הסלאבית-הקרואטית של ימי הביניים.

מה זה בכלל כתב גלגוליטי

הכתב הגלגוליטי הוא אלפבית סלאבי עתיק שפותח במאה ה-9 לצורך תרגום כתבי קודש, ושרד באזור הקווארנר (Kvarner) ואיסטריה זמן רב אחרי שנעלם משאר אירופה הסלאבית - עד כדי כך שהאזור מכונה לעיתים "האי הגלגוליטי" בקרב חוקרי כתב עתיק. לוח באשקה, המתוארך לסביבות שנת 1100, הוא אחד המסמכים המוקדמים ביותר שבהם מוזכר שם ממלכתי קרואטי בכתב מקומי, ולכן חשיבותו חורגת בהרבה מגבולות רייקה עצמה.

טיפ לביקור בתערוכה

לפי דיווחי מטיילים ותושבים מקומיים בפורומים וברשתות חברתיות, התערוכה קומפקטית ולא דורשת יותר מחצי שעה עד שעה, ולכן משתלב טבעי לשלב אותה כתחנה קצרה בתוך סיור רגלי רחב יותר במרכז ההיסטורי, ולא כיעד עצמאי שמצדיק נסיעה ייעודית.

שעות פעילות, כניסה ומידע מעשי למבקר

הכניסה הן לבניין והן לתערוכת הגלגוליטיקה חינמית לחלוטין. שעות הפעילות של הספריה מורכבות יותר משעות פתיחה רגילות של אתר תיירות, כי מדובר במוסד אקדמי חי: אולם ההשאלה פועל בדרך כלל בשעות הבוקר עד הערב בימי חול ובשעות מצומצמות יותר בשבת, בעוד שאולמות הקריאה העיוניים פתוחים לשעות ארוכות בהרבה - כולל שעות לילה מאוחרות בתקופת בחינות באוניברסיטה. מומלץ לבדוק את השעות המדויקות והמעודכנות באתר הרשמי של הספריה לפני התכנון, בייחוד בחודשי הקיץ שבהם שעות הפעילות מצטמצמות בשל חופשת הסמסטר.

איך מגיעים

הבניין נמצא במרחק הליכה של כמה דקות בלבד מהקורסו (Korzo), הרחוב הראשי ההולכי-רגל של רייקה, ומול מלון בונאוויה הידוע. מי שמגיע ברכב שכור - ורבים מהמטיילים הישראלים בקרואטיה בוחרים בנהיגה עצמאית כדי לשלב את רייקה בטיול רחב יותר לאורך החוף - ימצא חניה ברחובות הסמוכים או במגרשי חניה ציבוריים במרכז העיר; רייקה עצמה אינה מוגבלת בתנועת רכב במידה כזו כמו הערים הקטנות והמוקפות חומות בדרום קרואטיה.

מתי פחות עמוס

מדיווחי מבקרים, שעות הבוקר המוקדמות באמצע השבוע הן הזמן השקט ביותר לביקור, בעוד ששעות אחר הצהריים בסופי שבוע מושכות יותר סטודנטים לאולמות הקריאה - מה שלא משפיע ישירות על תערוכת הגלגוליטיקה אך יכול להשפיע על תחושת הצפיפות הכללית במבנה.

מבנה שהוא בעצמו נכס תרבות מוגן

מעבר לתפקידו הפונקציונלי, הבניין ברחוב דולאץ מוכר רשמית כחלק מהמכלול העירוני המוגן של מרכז רייקה ההיסטורי, ואוסף שלם של כ-200,000 יחידות ביבליוגרפיות שנאספו עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 רשום בעצמו כנכס תרבות קרואטי. המשמעות המעשית היא ששני דברים נשמרים כאן במקביל: התוכן - ספרים, כתבי יד, מסמכים היסטוריים - והמעטפת הפיזית של הבניין הרנסנסי עצמו, נחשבים שניהם למורשת בעלת ערך לאומי.

עבודות שימור מתמשכות

כמו מבנים היסטוריים רבים לאורך החוף הקרואטי, גם בניין הספריה עובר מעת לעת עבודות שימור ושיפוץ אנרגטי הממומנות בחלקן על ידי משרד התרבות הקרואטי, שמטרתן להתאים מבנה מהמאה ה-19 לתקנים תרמיים ובטיחותיים מודרניים בלי לפגוע בחזית ההיסטורית. עבודות מסוג זה עשויות להשפיע מדי פעם על שעות הפעילות או על הגישה לחלקים מסוימים במבנה, ולכן שווה לוודא מראש שאין הגבלות זמניות לפני ביקור.

גלריה בקומה העליונה

מעבר לתערוכת הקבע, בקומה העליונה של הבניין מתקיימות מעת לעת תערוכות אמנות ואירועי תרבות מתחלפים - שכבה נוספת שהופכת את המבנה ליעד רלוונטי לא רק לחובבי היסטוריה של כתב עתיק אלא גם לחובבי אמנות שנמצאים באזור.

לשלב עם שאר מרכז רייקה ההיסטורי - והזווית הישראלית להגעה

מבחינה גיאוגרפית, הספריה יושבת ממש בלב האזור ההיסטורי המוגן של רייקה, בטווח הליכה ממגדל השעון העירוני (Gradski toranj) המעוטר בסמל הנשר הדו-ראשי שהוענק לעיר בידי הקיסר ליאופולד הראשון, ומכיכר השוק דולאץ ההיסטורית עם ביתני השוק הירוקים שלה. מי שמתכנן יום שלם במרכז רייקה יכול בקלות לשלב את הספריה כתחנה של חצי שעה עד שעה בתוך מסלול רגלי רחב יותר.

הזווית הישראלית: איך בכלל מגיעים לרייקה

בניגוד לזאגרב, ספליט ודוברובניק, לרייקה אין טיסות ישירות סדירות מישראל, כך שהדרך המעשית להגיע היא טיסה לזאגרב או לטריאסטה האיטלקית הסמוכה, ומשם נסיעה ברכב שכור, ברכבת או באוטובוס. בגלל זה רייקה נוטה להיות תחנה במסגרת טיול משפחתי רחב יותר לאורך חוף הקווארנר, ולא יעד עצמאי לסוף שבוע קצר. מי שנוהג ברכב שכור בקרואטיה עם רישיון נהיגה ישראלי בדרך כלל לא נזקק לרישיון בינלאומי, אך שווה לוודא זאת מול חברת ההשכרה הספציפית מראש.

הערה על שפה

שלטי הרחוב וההסברים בתערוכת הגלגוליטיקה הם בעיקר בקרואטית ובאנגלית חלקית; מי שרוצה להעמיק מעבר לשלטים המוצגים יכול להיעזר מראש בכמה מונחי יסוד בשפה הקרואטית כדי להבין טוב יותר את ההקשר ההיסטורי המוצג.

טעויות נפוצות וטיפים שמטיילים ותיקים לומדים בדרך הקשה

הטעות הנפוצה ביותר בקרב מבקרים היא בלבול בין הספריה האוניברסיטאית לבין הספריה העירונית (Gradska knjižnica Rijeka) שנמצאת אף היא במרכז העיר - שני מוסדות שונים לחלוטין, עם היסטוריה, אוספים ותפקיד נפרדים. חיפוש פשוט אחר "ספריה ברייקה" עלול להוביל בטעות לכתובת הלא נכונה.

מה תושבים ומטיילים מדווחים בפועל

• לפי דיווחים בקבוצות טיולים ופורומים, כדאי להגיע עם זמן פנוי ולא לתכנן ביקור "בדיוק בזמן" - שעות הפעילות משתנות בין אגפים שונים של הבניין ולפעמים משתנות ללא הודעה מוקדמת בתקופות חג או בחינות.
• מבקרים שמגיעים בקבוצה גדולה או רועשת מקבלים לעיתים הערה מהצוות - זהו בראש ובראשונה מוסד לימודי פעיל, לא אטרקציה תיירותית פתוחה.
• כדאי לשלב את הביקור בשעות הבוקר דווקא באמצע השבוע, כשהקורסו הסמוך עדיין רגוע יחסית, לפני שהוא מתמלא בשעות הצהריים המאוחרות.
• אין חנות מזכרות משמעותית בתוך המבנה - מי שמחפש מזכרת הקשורה לכתב הגלגוליטי כדאי שיחפש בחנויות הספרים והמוזיאונים המרכזיים בעיר, לא במקום עצמו.

טעות אחרונה ונפוצה: להניח שמדובר במוזיאון קלאסי עם כרטיסים, שעות תיירותיות קבועות וצוות מדריכים לרשות המבקרים. בפועל מדובר במרחב היברידי - גם ספריה אקדמית פעילה וגם אתר מורשת - וכדאי להגיע לביקור עם הציפיות הנכונות.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה לבניין ולתערוכת הגלגוליטיקה חינמית לחלוטין
• שעות הפעילות משתנות בין ימי חול לשבת ומתקצרות בחודשי הקיץ - לבדוק מראש באתר הרשמי
• הבניין עצמו מוכר כנכס תרבות מוגן, לא רק כמוסד אקדמי פעיל
• מדובר במוסד אקדמי חי שסטודנטים לומדים בו בפועל, ולכן חשוב לשמור על שקט
• הענף המרכזי בדולאץ משרת בעיקר את מדעי הרוח; ענף נפרד וחדיש יותר בקמפוס בטרסאט משרת מקצועות ריאליים
• אין קשר בין מוסד זה לבין הספריה העירונית (Gradska knjižnica) הסמוכה - שני מוסדות נפרדים לגמרי

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לבלבל בין הספריה האוניברסיטאית לבין הספריה העירונית שנמצאת גם היא במרכז רייקה - שני מוסדות שונים
• להגיע בלי לבדוק שעות פעילות מראש - השעות משתנות בין אולם ההשאלה לאולם הקריאה ומתקצרות בקיץ
• לצפות לסיור מודרך מאורגן - הביקור עצמאי ומתמקד בעיקר בתערוכת הגלגוליטיקה בקומת הקרקע
• להתבלבל בכתובת ולחפש "אוניברסיטת רייקה" הכללית, שנמצאת במיקום אחר לגמרי בעיר מהבניין ההיסטורי בדולאץ
• לצלם או לדבר בקול רם בחללי הקריאה הפעילים - זהו מוסד לימודי חי, לא אתר תיירות גרידא
• להניח שיש שירות הדרכה מלא בעברית או באנגלית - השילוט חלקי, ומומלץ להגיע עם ידע בסיסי מראש

שאלות נפוצות

מה שעות הפעילות של הספריה האוניברסיטאית רייקה?

השעות משתנות בין אולם ההשאלה לאולם הקריאה העיוני, בין ימי חול לסופ"ש, ומתקצרות בחודשי הקיץ - מומלץ לבדוק מול האתר הרשמי של הספריה לפני ביקור.

האם הכניסה לבניין ולתערוכת הכתב הגלגוליטי בתשלום?

לא, הכניסה למבנה ולתערוכת הקבע "הגלגוליטיקה" חינמית לכלל המבקרים.

מה ההבדל בין הספריה האוניברסיטאית לספריה העירונית של רייקה?

אלה שני מוסדות נפרדים לגמרי - הספריה האוניברסיטאית משרתת את הקהילה האקדמית ומחזיקה את אוסף הגלגוליטיקה, ואילו הספריה העירונית (Gradska knjižnica Rijeka) היא ספריה ציבורית כללית בבניין נפרד לא הרחק משם.

כמה זמן לוקח לבקר בתערוכת הגלגוליטיקה?

תערוכת קבע קומפקטית יחסית - כחצי שעה עד שעה מספיקות לרוב המבקרים, בהתאם לרמת העניין בכתב הסלאבי העתיק.

האם המבנה נגיש למבקרים עם מוגבלויות?

מדובר בבניין היסטורי מסוף המאה ה-19 - מומלץ לבדוק מראש מול הספריה את תנאי הנגישות הספציפיים לפני ביקור.

האם אפשר לשלב ביקור בספריה עם שאר אתרי המרכז ההיסטורי של רייקה?

בהחלט - הבניין נמצא במרחק הליכה קצר מהקורסו הסואן, מכיכר השוק דולאץ ומגדל השעון העירוני, כך שקל לשלב אותו בסיור רגלי של שעה-שעתיים במרכז העיר.