המערה הכחולה המפורסמת של קרואטיה נמצאת באי ביסבו (Biševo) שליד האי ויס, כשעתיים וחצי שיט מספליט, ומגיעים אליה כמעט תמיד בשייט יום שלם בסירת מנוע מהירה. הכניסה עצמה נמשכת דקות ספורות בסירה קטנה, כרוכה בדמי כניסה נפרדים שנגבים במקום, והאור הכחול הזוהר מופיע בעיקר בשעות שסביב הצהריים ורק כשהים רגוע.

השם "המערה הכחולה" גורם לבלבול אמיתי אצל מטיילים ישראלים, ולא בכדי: יש בקרואטיה יותר ממערה כחולה אחת, ויש אתר מפורסם ליד ספליט ששמו נשמע דומה אך אין בו מערה כלל. ההפרדה בין השלושה היא הדבר הראשון שכדאי לסדר, כי טעות כאן מסתיימת בהזמנה של סיור שיוצא מהעיר הלא נכונה.

מעבר לבלבול, זה אחד הימים הכי גדולים שאפשר לעשות מדלמטיה: מסלול שמצרף מערה ימית עם תופעת אור נדירה, מפרץ סגור בין שני צוקים שנחשב לאחד היפים באדריאטי, כפר דייגים שהפך לאתר צילומים, ולגונה רדודה בצבע לא הגיוני. גם יום ארוך, קופצני ותלוי מזג ים - ולכן שווה להיכנס אליו עם ציפיות מכוילות.

המערה הכחולה נמצאת בביסבו, לא בסלונה

המערה הכחולה, ובקרואטית מודרה שפילייה (Modra špilja), חצובה בקצה המזרחי של האי הקטן ביסבו. ביסבו הוא אי זעיר במערב הארכיפלג של ויס, עם כמה עשרות תושבים קבועים בלבד, מטעי חרובים ותאנים ושתי מפרצונים שמשמשים עגינה. המערה נפתחה לתיירות אחרי שבשלהי המאה ה-19 הורחב פתח מלאכותי בצד הצפוני שלה, ומאז נכנסים אליה בסירות קטנות. עד אז אפשר היה להיכנס רק בצלילה דרך הפתח התת ימי.

איפה זה בדיוק על המפה

מספליט המרחק לביסבו הוא כ-45 מיילים ימיים, ובסירת מנוע מהירה מדובר בכשעתיים עד שעתיים וחצי לכל כיוון, תלוי במצב הים. הארכיפלג של ויס כולו הוכר כגיאופארק עולמי של אונסק"ו, בזכות מערכת מערות הים, החופים והגיאולוגיה הימית שלו. הכניסה למערה נעשית מהמפרצון מזופורט בביסבו, שם עוברים מהסירה הגדולה לסירה קטנה של מפעילי המערה.

למה סלונה נכנסת לתמונה בטעות

לא מעט מטיילים מחפשים "מערה כחולה ליד ספליט" ומגיעים לסלונה שבסולין, כמה קילומטרים צפונית מזרחית לספליט. סלונה היא אתר ארכאולוגי רומי ענק, בירת פרובינציית דלמטיה ומקום הולדתו של הקיסר דיוקלטיאנוס, עם אמפיתיאטרון, בזיליקות ושרידי חומות. היא אתר יבשתי לגמרי, אין בה מערה ואין בה ים, והיא לא קשורה בשום צורה לשייט לביסבו. שני האתרים פשוט חולקים קרבה גיאוגרפית לספליט ותו לא.

המערה הכחולה השנייה, זו של דוברובניק

בלבול שני ונפוץ לא פחות: באי קולוצ'פ שבאיי אלאפיטי, מול דוברובניק, יש מערה כחולה משלה. אליה יוצאים בשייט מדוברובניק, נכנסים בשחייה או בשנורקלינג ולא בסירה, והיא חלק ממסלול שכולל את לופוד ואת שיפאן, כמו בשייט יום מלא למערה הכחולה ואיי אלאפיטי מדוברובניק. חוויה נעימה לגמרי, אבל לא אותה מערה ולא אותו אפקט אור. ואם מערות מעניינות אתכם בכלל, יש בקרואטיה גם מערות נטיפים יבשות כמו מערת ביסרויקה באי קרק, שהן סיפור אחר לגמרי.

איך בנוי יום השייט מספליט, שלב אחר שלב

רוב הסיורים מספליט בנויים לפי אותה שרשרת לוגיסטית, כי היא מוכתבת על ידי שעת האור במערה ועל ידי המרחק. ההבדלים בין המפעילים הם בעיקר בגודל הסירה, במספר העצירות ובשאלה אם ארוחת צהריים כלולה.

היציאה מהריווה

ההתכנסות היא כמעט תמיד בשעות הבוקר המוקדמות ברציף הריווה של ספליט או בנמל המרינה הסמוך, לרוב בין שבע לשמונה וחצי. מגיעים כרבע שעה מראש, כי המדריכים מחלקים אפודים, מתדרכים ומקצים מקומות. שווה לדעת שסירות מהירות מושיבות נוסעים בשורות עם רתמות, וסידור המושבים משפיע דרמטית על נוחות היום: החרטום קופצני, החלק האחורי רועש יותר, והאמצע הוא הפשרה הטובה. מי שמגיע ראשון מקבל בחירה. חלק מהמפעילים אוספים גם מטרוגיר, מה שנוח למי שלן ליד שדה התעופה. אם אתם עדיין מסתובבים בעיר לפני או אחרי, אוטובוס התיירים של ספליט הוא דרך יעילה להשלים את מה שלא הספקתם.

הדרך לביסבו

ההפלגה דרומה חוצה את הערוץ שבין ברץ' להאוור, ולרוב יש בה עצירת צילום או שתיים לאורך החוף. בים רגוע זו נסיעה מרשימה, בים בינוני זו נסיעה רטובה. סירות מנוע פתוחות מתיזות מים, וגם ביום שמשי לחלוטין תגיעו למערה עם שכבת מלח. ז'קט קל או שכמייה דקה שווים זהב בשעה הראשונה, גם באוגוסט.

העצירות שאחרי

אחרי המערה המסלול הקלאסי ממשיך לוויס, לסטיניווה, למפרץ רדוד באזור בודיקובאץ ולאחד מאיי פאקלני או לעיר האוור, לפני החזרה לספליט בסביבות שעות אחר הצהריים המאוחרות. אפשרות נפוצה היא שייט המערה הכחולה וחמישה איים מספליט, שמחזיק את כל השרשרת ביום אחד. סך הכל מדובר ביום של כעשר עד אחת עשרה שעות דלת אל דלת.

הרגע בתוך המערה, מה באמת רואים שם

זה החלק שהכי כדאי לכייל מראש, כי הפער בין הציפייה למציאות הוא מקור התסכול העיקרי של מי שחוזר מאוכזב.

איך נוצר הכחול

למערה יש שני פתחים: פתח מלאכותי קטן מעל פני המים, שדרכו נכנסות הסירות, ופתח טבעי גדול מתחת לפני הים בצד הדרומי. כשהשמש גבוהה, האור חודר דרך הפתח התת ימי, נשבר במים, פוגע בקרקעית הבהירה של המערה ומוחזר כלפי מעלה. התוצאה היא חלל שנצבע כולו בכחול זוהר, ואילו כל חפץ שמוכנס למים, כולל משוט או יד, מקבל גוון כסוף אפור. המערה עצמה קטנה יחסית: עשרות מטרים בודדים באורכה, גובה של כעשרה עד חמישה עשר מטר וקרקעית שעומקה כמה מטרים טובים.

כמה זמן זה נמשך

הביקור בפועל נמשך בין שלוש לחמש דקות בממוצע. הסירה נכנסת, מקיפה את החלל לאט, המשיט עוצר לרגע במרכז כדי שכולם יראו את האור, ויוצאים. אין שחייה, אין צלילה ואין ירידה מהסירה, זו מערה מוגנת בפיקוח. פתח הכניסה נמוך מאוד, וברוב הסירות מתבקשים להתכופף או להישכב לרגע כשעוברים אותו. מי שסובל מקלאוסטרופוביה חריפה ירגיש את זה בדיוק בשניות האלה, אם כי החלל שבפנים דווקא פתוח.

צילום שלא יאכזב

מה עובד ומה לא

הכחול נראה מדהים לעין ופחות טוב בטלפון, כי המצלמה מנסה לפצות על החושך ומאפירה את הצבע. מטיילים שמפרסמים תמונות מוצלחות מהמערה מדווחים שוב ושוב על אותם שני טריקים: לנעול פוקוס וחשיפה ידנית על אזור המים המוארים לפני הכניסה, ולצלם וידאו במקום סטילס, כי בווידאו האיזון הלבן מתייצב. חשוב לא פחות: כמעט אף אחד לא מספיק לצלם ולראות באמת בארבע דקות. שווה להסכים מראש מי מצלם ומי פשוט מסתכל.

שעת האור, התור והדברים שקובעים אם היום יצליח

ההצלחה של הביקור נשענת על שלושה משתנים שאינם בשליטתכם באופן מלא, אבל אפשר לשחק איתם.

חלון האור

הזוהר הכחול בשיאו כשהשמש גבוהה, כלומר בערך בין אחת עשרה בבוקר לאחת בצהריים, ובשוליים סביר גם משעות הבוקר המאוחרות. לפני עשר בבוקר ואחרי שתיים אחר הצהריים האור חלש בהרבה, והמערה נראית כחולה עמומה במקום זוהרת. מפעילי הסיורים מספליט מכוונים בדיוק לחלון הזה, וזו הסיבה שהיציאה כל כך מוקדמת. יום מעונן פוגע באפקט אפילו כשהים שקט, כי צריך קרן שמש ישירה.

תור הכניסה במזופורט

כל הסירות מגיעות בערך באותה שעה, וכולן חייבות לעבור לסירות הקטנות של רשות המערה. בחודשי הכתף ההמתנה יכולה להיות עשר דקות, ובשיא הקיץ מדובר לא פעם בשעה ואף יותר. ההמתנה מתבצעת בים, בסירה, לפעמים בשמש מלאה. זה הרכיב שהכי מפתיע מטיילים לרעה.

מה שמטיילים מדווחים ולא כתוב באתרים הרשמיים

• התור מגיע בגלים ולא ברצף: כל הסירות הגדולות מספליט יוצאות בטווח של שעה, ולכן מגיעות יחד. סיור שיוצא ראשון או מפעיל שמריץ את המסלול בסדר הפוך מרוויח חלון שקט.
• מי שכבר נמצא בוויס או בקומיז'ה מגיע לביסבו ברבע שעה, ולכן נכנס לתור הרבה לפני הגל מספליט. זו הסיבה שמטיילים ותיקים ממליצים ללון לילה בוויס למי שהמערה חשובה לו במיוחד.
• ימים ראשון עד שלישי עמוסים פחות מסופי שבוע, כי סבבי הצ'ק אין של הווילות והיאכטות בדלמטיה מתרכזים בשבת.
• דמי הכניסה למערה נגבים במקום ואינם כלולים במחיר הסיור. באי אין כספומט, ולכן שווה להגיע עם מזומן ביורו בשטרות קטנים.

מה קורה כשמצטרפים לסיור קטן

סירות קטנות של עד תריסר נוסעים גמישות יותר, מגיעות מהר יותר ובדרך כלל מקצרות המתנה, כמו בשייט קבוצה קטנה למערה הכחולה וחמישה איים מספליט. סירות גדולות נוחות יותר בים גלי ופחות זריזות בתור. שתי הגישות לגיטימיות, זו בחירה בין נוחות למהירות.

מתי הכניסה נאסרת, ואיך זה נראה בפועל

הכניסה למערה תלויה לחלוטין במצב הים, וזה הכלל שהכי חשוב להפנים לפני שמזמינים.

למה סוגרים

פתח הכניסה נמוך מאוד מעל פני המים. גל בגובה חצי מטר כבר הופך את המעבר למסוכן, ורשות המערה עוצרת את הכניסות. הרוחות שקובעות באזור הן היוגו הדרומית, שמביאה ים ארוך וגלי, והבורה הצפון מזרחית, שמכה בהתקפים חדים. שתיהן יכולות להתקיים ביום שמשי לחלוטין, וזה בדיוק מה שמפתיע מטיילים: השמיים כחולים, הים נראה בסדר מהחוף, והמערה סגורה. גם עונת השיא אינה חסינה, אם כי הסבירות לסגירה גבוהה בהרבה באביב המוקדם ובסתיו.

מה קורה כשמבטלים

יש שלושה תרחישים. הראשון, הסיור מבוטל מראש בערב או בבוקר, ואז מוחזר תשלום או מוצע תאריך חלופי לפי מדיניות המפעיל. השני, הסיור יוצא אך המערה נסגרת בשלב מאוחר יותר, ואז המסלול משתנה ומוסיפים עצירה חלופית, לרוב המערה הירוקה באי רבניק או מערת סטיניווה, ודמי הכניסה למערה הכחולה פשוט לא נגבים. השלישי, ומרגיז במיוחד, מגיעים לביסבו וממתינים, ואז מודיעים שהתנאים החמירו. במקרה הזה מקבלים בחזרה רק את דמי הכניסה.

איך מגדילים את הסיכוי

• לתכנן את השייט לימים הראשונים של השהות באזור, כדי שיישאר יום חלופי אם מבטלים.
• לבדוק תחזית ים ולא רק תחזית מזג אוויר. גובה גל וכיוון רוח הם המדדים הרלוונטיים, לא אחוזי גשם.
• לבחור מפעיל עם מדיניות ביטול גמישה עד יממה מראש, וכזה שמציע העברה לתאריך אחר.
• ביוני ובספטמבר הסיכוי לים רגוע טוב לרוב, והתורים קצרים מאשר בשיא הקיץ. זו נקודת האיזון הטובה ביותר.

סטיניווה, קומיז'ה והעצירות שעושות את היום

גם אם המערה היא הכותרת, לרוב המטיילים דווקא העצירות האחרות נשארות בזיכרון. יום השייט הוא למעשה סיור באיים הרחוקים של דלמטיה.

סטיניווה, המפרץ שכולם מצלמים

לסטיניווה שבדרום ויס יש צורה שקשה להאמין לה: שני צוקי גיר ענקיים כמעט נוגעים זה בזה ומשאירים פתח צר של כמה מטרים, ומאחוריהם נפתחת לגונה עם חוף חלוקים. הסירות עוגנות בחוץ ומעבירים את הנוסעים בסירת גומי או בשחייה קצרה, כי המעבר צר מדי. הרצפה חלוקי אבן גדולים ולא נוחים לרגליים יחפות, ונעלי ים משנות את החוויה. שווה לדעת שהמפרץ הקטן מתמלא בקלות ושבשעות הצהריים הצוק מטיל צל על חלק מהחוף.

קומיז'ה והמורשת של ויס

העיירה קומיז'ה שבמערב ויס היא כפר דייגים אמיתי עם מבנה ונציאני, מספנות עץ ומסורת של דיג סרדינים שהיא מהעתיקות באדריאטי. ויס נסגרה בפני זרים במשך עשרות שנים כשהייתה בסיס צבאי, וההסתגרות הזו שימרה אותה כמעט ללא בנייה תיירותית. בשנים האחרונות היא זכתה לחשיפה נוספת כאתר צילומים של סרט קולנוע מוזיקלי מפורסם, ומטיילים רבים מגיעים בעקבות זה. חלק מהסיורים עוצרים בקומיז'ה לצהריים חופשיים ולא רק לצילום.

הלגונה, המערה הירוקה ופאקלני

העצירה במפרץ הרדוד ליד בודיקובאץ היא המים הכי טורקיזיים של המסלול, עם קרקעית חול בהיר ועומק של מטר וחצי. המערה הירוקה ברבניק עובדת באותו עיקרון של המערה הכחולה, רק שהאור חודר דרך פתח בתקרה ונותן גוון ירקרק, ואפשר לשחות בה. הסיום הוא לרוב באיי פאקלני או בעיר האוור. באזור הזה, כמו בחלקים רבים מהחוף הקרואטי, יש גם מפרצונים המשמשים רחצה נטוריסטית. זה חלק נורמלי ומקובל מתרבות החוף המקומית, ומסומן בדרך כלל בשלט FKK, כך שאפשר פשוט לבחור מפרץ אחר. גרסה מלאה של המסלול נמצאת בסיור חמישה איים מספליט הכולל את המערה הכחולה, ויס והאוור.

מה לוקחים, למי זה פחות מתאים ואיך מזמינים

יום שייט מהיר לאיים הרחוקים הוא לא טיול חוף רגיל. ההכנה משנה את ההרגשה בסוף היום.

מה חייב להיות בתיק

• בגד ים לבוש מראש מתחת לבגדים, כי אין תאי הלבשה בסירה.
• מגבת מיקרופייבר, שמתייבשת מהר ולא תופסת מקום.
• קרם הגנה עמיד למים בפקטור גבוה. השילוב של החזר אור מהמים ורוח מסווה את עוצמת השמש, וכוויות הן התקלה הנפוצה ביותר בסיורים האלה.
• כובע עם רצועה, אחרת הוא עף בנסיעה מהירה, ומשקפי שמש.
• מים. סירות רבות מוכרות שתייה, אבל לא כולן, וביום כזה שותים הרבה מהצפוי.
• מזומן ביורו לדמי הכניסה למערה ולעצירות בכפרים הקטנים, שבהם לא תמיד יש סליקה.
• נעלי ים לחופי החלוקים, ושכמייה או ז'קט דק לשעת הבוקר.

בריאות ונוחות

הנסיעה בסירת מנוע מהירה קופצנית ממש, במיוחד בקטע הפתוח בין ברץ' לוויס. מי שרגיש למחלת ים כדאי שייטול תרופה מתאימה כשעה לפני היציאה ולא אחרי שהבחילה מתחילה. הקפיצות מעבירות עומס ישיר לגב התחתון, ולכן היום הזה פחות מתאים למי שסובל מבעיות גב או צוואר, לנשים בהיריון מתקדם ולמי שעבר לאחרונה ניתוח. גם ילדים קטנים מאוד מתקשים ביום של אחת עשרה שעות, אם כי ילדים מגיל שבע ומעלה בדרך כלל נהנים מאוד. אם אתם מטיילים כמשפחה, שווה לקרוא גם על טיול בקרואטיה עם ילדים ולתכנן את היום שאחרי כיום רגוע.

הזמנה מראש ומה כלול

בעונה הגבוהה הסיורים הפופולריים נמכרים ימים מראש, ולפעמים שבוע. דמי הכניסה למערה נגבים בנפרד ובמזומן ועומדים על סדר גודל של כמה עשרות יורו למבוגר בעונה הגבוהה, פחות בחודשי הכתף וסכום מופחת לילדים. מדובר במחיר מייצג שכדאי לאמת מול הספק בזמן ההזמנה, יחד עם השאלה אם ארוחת צהריים, שנורקלים ומשקאות כלולים. לפני או אחרי היום הזה, השופינג בספליט הוא דרך נוחה למלא ערב בעיר.

מספליט, מהאוור או מוויס, איזו נקודת יציאה מתאימה לכם

אותה מערה, אבל היום שסביבה נראה שונה לגמרי בהתאם לנקודת היציאה.

ספליט, ברירת המחדל

מספליט יש את המבחר הגדול ביותר של סיורים, את התדירות הגבוהה ביותר ואת המחירים התחרותיים ביותר, כמו שייט יום מלא בסירת מנוע למערה הכחולה, ויס והאוור. המחיר הוא היום הארוך ביותר וההגעה לתור בשיא העומס. זו עדיין הבחירה הנכונה לרוב המטיילים, פשוט כי רוב האנשים מתאכסנים בספליט.

האוור, מקרסקה וויס

מהאוור המרחק קצר יותר בשעה בערך, והיום מסתיים מוקדם יותר. ממקרסקה המסלול הימי ארוך יותר וקופצני יותר, אבל נוח למי שמתאכסן בריביירה. מוויס ומקומיז'ה זו כבר חצי יום קצר וגמיש, והאפשרות היחידה שמאפשרת לבחור שעת כניסה מדויקת. מגוון האפשרויות מדלמטיה כולה מרוכז בעמודי הפעילויות בספליט ובעמוד הסיורים באי האוור.

הזווית הישראלית

בעונת הקיץ יש טיסות ישירות מתל אביב לספליט ולדוברובניק, אך התדירות עונתית מאוד ומצטמצמת מאוד מחוץ לקיץ. מי שמגיע לספליט לשלושה או ארבעה לילות יכול לשלב את יום השייט עם יום בעיר העתיקה ויום באגמים או במפלים, ולוותר על רכב לגמרי, כי החניה בספליט יקרה ומורכבת. מי שכן שוכר רכב לשאר הטיול ימצא שהנהיגה בקרואטיה נוחה ורישיון ישראלי תקף בה, אך ביום השייט עצמו הרכב פשוט עומד. מבחינת תמורה לכסף, יום כזה בדלמטיה יקר יותר מיום שייט מקביל ביוון וזול יותר מהמקבילות באיטליה, והפער העיקרי הוא דמי הכניסה למערה שמתווספים למחיר הנקוב.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• המערה נמצאת באי ביסבו שליד ויס, ולא ליד ספליט עצמה. סלונה שבסולין היא אתר ארכאולוגי רומי יבשתי ואין בה מערה כלל.
• האור הכחול בשיאו בערך בין אחת עשרה בבוקר לאחת בצהריים, וכדי לראות אותו נדרשת שמש ישירה, לא רק ים שקט.
• הביקור בתוך המערה נמשך שלוש עד חמש דקות בסירה קטנה, בלי שחייה ובלי ירידה מהסירה.
• דמי הכניסה למערה נגבים במקום ואינם כלולים במחיר הסיור. באי אין כספומט, לכן צריך מזומן ביורו.
• בים גלי הכניסה נאסרת לחלוטין, וזה קורה גם בימים שנראים בהירים לגמרי. יש לתכנן יום חלופי.
• היום נמשך כעשר עד אחת עשרה שעות בסירה מהירה וקופצנית, כולל תור המתנה שיכול להימשך שעה בשיא העונה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להזמין סיור למערה הכחולה מדוברובניק בהנחה שמגיעים לביסבו. זו מערה אחרת לגמרי באיי אלאפיטי.
• לתכנן את השייט ליום האחרון בדלמטיה. אם הים גלי והסיור מבוטל, אין יום חלופי.
• להגיע בלי מזומן ביורו ולגלות שדמי הכניסה נגבים במקום ואין כספומט בביסבו.
• לצפות לשחות בתוך המערה הכחולה. אפשר לשחות במערה הירוקה שברבניק, לא בכחולה.
• לוותר על תרופה למחלת ים כי הים נראה שקט מהרציף. הקטע הפתוח בדרך לוויס קופצני גם ביום יפה.
• להגיע לחוף החלוקים של סטיניווה יחפים ובלי מגבת, ולבזבז את העצירה על הליכה כואבת.

שאלות נפוצות

המערה הכחולה נמצאת בספליט או בסלונה?

בשתיהן לא. המערה הכחולה נמצאת באי ביסבו שליד האי ויס, כ-45 מייל ימי מספליט, ומגיעים אליה רק בשייט. סלונה שבסולין היא אתר ארכאולוגי רומי ביבשה, כמה קילומטרים מספליט, ואין בה מערה. ספליט היא נקודת היציאה הנפוצה ביותר לשייט, לא מיקום המערה.

כמה זמן נמצאים בתוך המערה?

בין שלוש לחמש דקות בממוצע. עוברים מהסירה הגדולה לסירה קטנה של מפעילי המערה, נכנסים דרך פתח נמוך, מקיפים את החלל לאט ויוצאים. אין שחייה ואין ירידה מהסירה. שאר היום מוקדש לעצירות האחרות במסלול, כמו סטיניווה, האוור והלגונות.

מה השעה הטובה ביותר להיכנס למערה?

סביב הצהריים, בערך בין אחת עשרה לאחת, כשהשמש גבוהה והאור חודר דרך הפתח התת ימי בזווית המיטבית. לפני עשר ואחרי שתיים הזוהר חלש בהרבה. גם ביום מעונן האפקט נחלש, כי צריך קרן שמש ישירה ולא רק ים רגוע.

מה קורה אם הים גלי והסיור מבוטל?

רשות המערה אוסרת כניסה כשהגלים גבוהים, כי פתח הכניסה נמוך מאוד. אז או שהסיור מבוטל מראש ומקבלים החזר או תאריך חלופי לפי מדיניות המפעיל, או שהוא יוצא במסלול שונה עם עצירה חלופית כמו המערה הירוקה, ודמי הכניסה למערה הכחולה פשוט אינם נגבים.

האם השייט מתאים לילדים ולנשים בהיריון?

ילדים מגיל שבע בערך בדרך כלל נהנים מאוד, אך יום של אחת עשרה שעות בסירה מהירה קשה לפעוטות. הקפיצות בים הפתוח מעבירות עומס לגב התחתון, ולכן היום פחות מתאים לנשים בהיריון מתקדם, למי שסובל מבעיות גב או צוואר ולמי שהחלים לאחרונה מניתוח.

האם צריך להזמין את השייט מראש?

בעונה הגבוהה כן, ולעיתים שבוע מראש, כי הסיורים הפופולריים נמכרים במלואם. מומלץ לבחור מפעיל עם ביטול חופשי עד יממה מראש בגלל התלות במזג הים, ולוודא בזמן ההזמנה מה כלול ומה נגבה בנפרד, ובעיקר את דמי הכניסה למערה שנגבים במזומן במקום.